סקירה כלכלית מרץ 2026

סקירה חודשית: מרץ 2026 – סיכום רבעון בצל "שאגת הארי" והטלטלה בשווקים

לקוחות יקרים,

חודש מרץ 2026 ייזכר כחודש החלש ביותר בשווקים הפיננסיים מאז אוקטובר 2023. השילוב בין פריצת מלחמה כוללת במזרח התיכון ("שאגת הארי") זינוק במחירי האנרגיה ומשבר אשראי פרטי בארה"ב, יצר "סערה מושלמת" שהובילה לירידות שערים חדות בכל העולם.
דווקא בחודשים כאלו, נבחנת חשיבותו של ניהול הון אחראי המבוסס על פיזור וניהול סיכונים הדוק.

ביצועי קופות הגמל וקרנות ההשתלמות

חודש מרץ קטע את רצף העליות של תחילת השנה, כאשר הירידות בשוקי המניות והאג"ח הממשלתי הכבידו על הביצועים. אלמלא עליות חדות שנרשמו ביום המסחר האחרון של החודש, התוצאות היו אף נמוכות יותר.

• תשואה ממוצעת חודשית (מרץ) – מסלול כללי -2.2% (בטווח שבין 1.8%- ל-2.6%-
• תשואה ממוצעת חודשית (מרץ) – מסלול מנייתי -4.4%
• מסלול S&P 500 במונחי שקל: ירידה של -3.7%
• תשואה מצטברת לרבעון הראשון (ינואר-מרץ): 0.5%+ לאחר התשואה החיובית של ינואר-פברואר.
• נקודת אור:  מסלולי הפנסיה לבני +60 הפגינו חוסן יחסי עם ירידה מתונה של 1.1% -בלבד, בזכות רכיב מניות נמוך יותר. 

השוק המקומי (ישראל): חוסן יחסי בתוך המערכה

למרות הלחימה העצימה מול איראן, הבורסה בתל אביב הפגינה "ביצועי יתר" אל מול העולם

• מדדי מניות: מדד ת"א-35 ירד ב-0.7% בלבד ומדד ת"א-125 ב-1.4%. זאת לעומת קריסות של עשרה אחוזים ומעלה באירופה וביפן.
• סקטורים: בלטו לחיוב מדד הנפט והגז שעלה בכ-3% בעקבות מחירי האנרגיה, ומדד יתר-60 שעלה ב-1.7%. מנגד, מדד הבנקים ספג ירידות חדות.
• אגרות חוב: מדד האג"ח הממשלתי ירד ב-0.9%, מה שמעיד על עלייה בפרמיית הסיכון של ישראל בעקבות הוצאות המלחמה הכבדות.
• מדיניות מוניטרית: בנק ישראל הותיר את הריבית על 4% לנוכח חוסר הוודאות, למרות שהאינפלציה השנתית עומדת על 2.0%.

השוק הגלובלי: פאניקה וחששות מסטגפלציה

העולם הגיב בעוצמה לאירועים הגיאופוליטיים ולחשש מהתפרצות מחודשת של האינפלציה:

• ארה"ב: ירידות חדות בהובלת הדאו ג'ונס (5.4%-) וה-S&P 500 (5.1%-).
• אירופה ואסיה: קריסה של ממש בגרמניה (DAX -10.3%) וביפן (Nikkei -13.2%). 
• אשראי ורגולציה: הלחץ הוגבר בעקבות "סדקים" בשוק האשראי הפרטי בארה"ב וחששות רגולטוריים סביב ענקיות הטכנולוגיה.
• מט"ח: הדולר התחזק ב-1.4% מול השקל, מה שסייע במעט למשקיעים החשופים למט"ח בתיק.
• שוק הנדל"ן: המשך המגמה

השילוב של ריבית גבוהה ומלחמה ממשיך להעיב על שוק המגורים. אנו רואים מעבר מובהק לרכישת דירות להשכרה, מה שהוביל לעלייה נוספת במחירי השכירות, בעוד מחירי הדירות למכירה ממשיכים להפגין חולשה.

בישראל

סימנים ראשוניים להשפעות המיידיות של המלחמה על הכלכלה המקומית החלו לבוא לידי ביטוי, עם פרסום נתוני ההוצאה הפרטית על ידי חברות כרטיסי האשראי, שסימנו, באופן שאינו מפתיע, על ירידה ניכרת בצריכה, במיוחד – בפדיונות בענפי המסחר והפנאי. בניגוד למבצע "עם כלביא" ו"סבבים" קודמים בזירות השונות, המערכה הנוכחית ממושכת והשפעתה על העורף הישראלי, וכנגזרת על הפעילות המשקית, גדולה יותר. החשש המרכזי הינו מהתארכות המערכה והיגררות למעין "מלחמת התשה" בה הפגיעה בפעילות העסקית, בדגש על ענפי המסחר והתיירות תהא גדולה, כזו שתשפיע, במיוחד, על סיכויי ההישרדות של העסקים הקטנים והבינוניים, ש"אורך הנשימה" שלהם הינו, באופן טבעי, מוגבל. גם מחלקת המחקר של בנק ישראל התייחסה לסוגיה, כאשר ציינה כי מלבד השפעת המלחמה על הצריכה הפרטית, בולטת גם הפגיעה בשוק העבודה, במיוחד בשל היעדרויות של עובדים רבים לאור גיוס המילואים הנרחב. מדד המחירים לצרכן בגין חודש פברואר, שהתפרסם החודש, לא כלל את השפעות המלחמה מן הסתם, אך הוא הספיק לעלות, גם בלעדיהן, בשיעור של כ- 0.2%, גבוה במעט מציפיות השוק, והביא את האינפלציה השנתית לרמה של 2.0%, אמצע טווח יעד האינפלציה של בנק ישראל.

בלטה במיוחד העלייה שנרשמה במחירי השכירות, מגמה שמעידה על כך שהירידות שנרשמו עד כה במחירי הדירות, ככל הנראה, אינן מספיקות כדי להביא לגידול משמעותי בביקוש לרכישת דירה, מה שמביא לפנייה אל חלופת השכירות.

 על רקע המלחמה, בחר בנק ישראל להותיר את הריבית החודש ללא שינוי, ברמה של 4%. זאת, במקביל לעדכון של תחזית צמיחת התוצר השנתית כלפי מטה, העלאת תחזית האינפלציה והעלאת תחזית הגירעון. למרות שהאינפלציה נמצאת בדיוק במרכז טווח היעד של בנק ישראל, הרי שחוסר הוודאות בקשר עם אופן התפתחות המערכה ומשכה, לצד הוצאות המלחמה הגבוהות, הפגיעה בפעילות המשקית והחשש מהרמת ראש מחודשת של האינפלציה לאור הזינוק במחירי האנרגיה, מקשים על בנק ישראל להמשיך במסלול של הפחתות ריבית.