סקירה כלכלית ספטמבר 2021

לקוח יקר ,

חודש ספטמבר באופן מאוד עקבי הנו חודש של תשואה שלילית וירידות חזקות בעיקר במניות בארה”ב (פה בישראל היו עליות במדדי המניות) , הערכתי כי בחודש ספטמבר הירידות פגעו בתשואה ב קשת די רחבה של בין -0.5% ועד -1.5% …
חודש ראשון השנה של תשואה שלילית לקופות הגמל. קופות הגמל הכלליות השיגו תשואה שלילית ממוצעת של כ-0.6% כתוצאה מירידות השערים בשוקי המניות בחו”ל ובאיגרות החוב הממשלתיות (השקליות) בישראל.
מתחילת השנה תשואה מרשימה לקופות הגמל: כ-9.4% במסלול הכללי וכ-13.6% במסלול המניתי.
קשה לשים את האצבע על מה שהוביל לירידות השערים של חודש ספטמבר, כשהסברים לא חסר, בניהם מסלול ההתנגשות המסתמן בתקרת החוב בארה”ב (שנרחיב עליו), סקרי הצרכנים החלשים (עיקר בשל המחירים הגבוהים), המשך התפשטות הקורונה, עליית תשואות ה אג”ח הממשלתיות (שערערה את יסודות התמחור), החמרה בשיבושי שרשרת האספקה העולמית, שינוי הכיוון המסתמן במדיניות המוניטרית בארה”ב (נרחיב גם עליו), משבר אנרגיה העולמי (שמאיים בעיקר על סין), העיכוב הנמשך באישור חבילת התשתיות בארה”ב (שרבים מאד בונים עליו) ועוד…, אבל מצד שני סטטיסטית מדובר בתנודה שגרתית, בתחום סטיית תקן, שאיננה מתארת שמשהו גדול קרה.
משקיעים באופן טבעי מחפשים הסברים, בין אם כדי להשיג תחושת שליטה על כספם, או מתוך מחשבה שעליהם לנצל הזדמנויות השקעה (לשני הכיוונים), אך הניסיון מלמד שבטווחים הקצרים רוב האירועים שגורמים לתנודות הם “רעשים”, רעשים בתוך קו מגמה ארוך של עליות המבוסס על התפתחות אנושית (דמוגרפיה, התייעלות ויצירת ערך). כלומר, לפני שנצלול לאירועים הבולטים של החודש חשוב לזכור שאלה כנראה בעיקר רעשים שבחודש הבא פשוט יתחלפו באחרים. את רוב הכותרות מבחינת מדיניות משיגה כרגיל ארה”ב, הכלכלה המובילה והמשפיעה ביותר בעולם. הממשל שם לא מצליח להגיע להסכמות בנוגע להיקף חבילת התשתיות הגרנדיוזית שמתעתדת להגיע לסכומים של טריליוני דולרים, וקריטית לגבי תחזיות הצמיחה. בינתיים העיכובים האלה רק גורמים לסקפטיות ולירידה בציפיות. חוסר ההסכמות לא נגמר שם והם אפילו לא מצליחים לאשר את התקציב השגרתי, מה שעלול לפי מזכירת האוצר, ילן, להביא ל”כיבוי” חלקי של הממשל כבר בסוף החודש.
כיבוי כזה עלול לא רק להוביל לירידה בהוצאה הציבורית אלא גם לחוסר יכולת לשרת את החוב שמתוכנן להיפדות החודש, מה שמאיים טכנית להכרזה על ארה”ב כעל חדלת פירעון, הכרזה כזאת עלולה

להיות מסוכנת לשוק הפיננסי העולמי. מצד שני הסיכונים הללו ידועים וככל הנראה כבר מגולמים בחלקם, כך שפתרון של הרגע האחרון עשוי להוביל לעליות שערים פתאומיות. ברקע סקרי הצרכנים בארה”ב ממשיכים לתאר רמה נמוכה, בעיקר בשל הזינוק במחירים של מוצרים רבים, שבתורם מוסברים בעיקר ע”י שיבושים קשים ביצור ובשרשרת האספקה העולמית. כך שההודעה ב-1 באוקטובר של חברת התרופות מרק על הצלחה בניסוי לתרופה ראשונה לקורונה עשויה להתגלות בהמשך כאבן דרך נוספת בחזרה לשגרה, מה שיעצור את המשך מעגל הקסמים של השיבושים וצווארי הבקבוק. עוד עליות מחירים שמאיימות לחנוק את הצמיחה אלה הן של מחירי האנרגיה.
מחירי האנרגיה בעולם מזנקים. גרמו לכך מספר גורמים בניהם זינוק בביקוש בקורונה, אך גם בשל חורף קר בשנה שעברה באירופה שגרם לריקון מלאי הגז, בנוסף תרמו למחסור ירידה ביצוא הגז מרוסיה. בעוד במערב המחסור באנרגיה הסתכם “רק” בעליות מחירים (שמוסיפות עוד לחץ שלילי לענפי התעשייה ולמשקי הבית), בסין הוא הוביל לשיתוק כלכלי של חלקים מהאזורים בשל כיבוי של מספר תחנות כוח שהפכו להיות לא כדאיות להפעלה לאור האילוץ של הרגולטור שם למכור את החשמל במחיר מפוקח נמוך מעלות היצור. תקווה לשיפור בגזרה הזאת המשקיעים תולים בקרטל הנפט, אופ”ק, שעשוי לאשר הגדלת מכסות תפוקה לחברים בו. אך הוא עשוי גם להימנע מכך ולנצל את הביקוש החזק כדי למקסם הכנסות. לא מעט אנליסטים אף חוזים שמחיר הנפט יגיע 100 דולר לחבית. עליות המחירים הנמשכות בנפט ובמוצריו ושירותים הצליחו בחודש החולף להשפיע גם בקרוב לרמה של על ציפיות לעליה מהירה יותר בסביבת הריבית, מה שהתבטא בעליית תשואות האג”ח.
עליית תשואות האג”ח הממשלתיות לבדה מהדקת את התנאים הפיננסים לחברות וגם מערערת את יסודות התמחור של שוק המניות (המבוסס ע להיוון תזרים מזומנים). עם זאת סביר להניח להערכתי שבמקרה בו הידוק התנאים הפיננסים יהפכו לגורם שלילי מהותי לשווקים קובעי המדיניות יעשו “סיבוב פרסה”, וימנעו מכך, החלטה שאם תתקבל תאפשר גם היא תיקון משמעותי כלפי מעלה. ישראל כמובן מושפעת מהעולם, אך בעלת מספר מאפיינים שונים, שאפשרו כאמור לשוק המניות המקומי לסיים את חודש ספטמבר בעליות. בראש ובראשונה ההצלחה נזקפת לתמהיל החברות הרשומות פה למסחר, שמכיל פחות מניות טכנולוגיה. בנוסף גם מצבה של כלכלת ישראל בטח תרם, היצוא המקומי המשיך להפתיע לטובה, מה שתמך אגב גם בהתחזקות השקל ומיתן חלק מההשפעות השליליות של התייקרות לצרכנים ולעסקים. בנק ישראל עשוי להערכתי להמתין זמן רב יותר, בהשוואה למקבילו האמריקאי, עם העלאות ריבית, בשל השקל המתחזק, סביבת האינפלציה הנמוכה יותר ורמת האבטלה הגבוהה יותר, מה שמותיר פה את התנאים הפיננסים מקלים יותר.

סיכום

אכן לא מעט גורמים מאיימים על שוקי המניות והאג”ח, אך רוב האיומים הללו עשויים להיפתר בטווח הזמן הנראה לעין ואף להתחלף בשחרור של דאגות, שיובילו לגל עליות נוסף. לכן אני בוחר להימנע מתזוזות מיותרות וממתין בסבלנות לתיקון שיבוא . המציאות מלמדת שכל זמן שסביבת הריבית הנה אפסית עוד ועוד כספים יחפשו את דרכם לשוק ההון ויגדילו את הביקושים .

המלצות :
בני 60 ומעלה – מסלול 50-60.
בני 50-60 – מסלול תואם גיל.
בני 50 ומטה – מסלול תואם גיל.