סקירה כלכלית ינואר 2012

לקוחות יקרים !

2012 נפתחת עם האטה מסתמנת בפעילות הכלכלית במשק הישראלי.
אם עד לפני מספר חודשים האנליסטים העריכו צמיחה בתוצר המקומי הגולמי (תמ”ג) בישראל בשיעור של כ- 4.5% ויותר בשנה הקרובה, היום הם כבר הורידו את התחזיות לשיעור של פחות מ- 3%.
למרות ההתמתנות הזו, צריך לקחת את הנתונים האלו בפרופורציה.
כשמרבית מדינות גוש האירו צומחות בשיעורים אפסיים, צמיחה כזו היא בהחלט משביעת רצון.
בנוסף, רמת החוב של ישראל ביחס לתמ”ג נמוכה בהרבה מהשיעורים שאנו רואים באירופה, ולכן גם מצבנו הפיננסי משופר בהרבה.

בארה”ב, התמונה טובה יותר בהשוואה לאירופה, אולם גם שם לא חסרות בעיות. רמת הצריכה עדיין לא מתרוממת כפי שהיינו מצפים תקופה ארוכה אחרי המשבר של 2008.
האבטלה לא מתמתנת, מחירי הנדל”ן לא עולים ואולי אפילו ממשיכים במגמה שלילית, והגירעון ממשיך להתרחב. היות ומדובר בשנת בחירות, קשה להאמין שהנשיא אובמה ירוץ לבצע תוכנית קיצוצים נרחבת לצמצום הגירעון הענקי הזה. אצלנו בארץ לעומת זאת, צפויה כאמור להימשך צמיחה בשיעור של כשלושה אחוזים, רמת החוב תישאר נמוכה יחסית, ושיעור האבטלה לא צפוי לעלות בשיעור חד מדי. בנוסף, לפחות בשלב זה, שיעור התפוסה בנדל”ן המסחרי ובגזרת המשרדים בארץ ממשיכה להיות קרובה למלאה, ומחירי הדירות והשכירות לא יורדים בצורה דרמטית.

כל הדברים האלו מחזקים את המסקנה שמצבה של הכלכלה הישראלית טוב בהרבה ממרבית כלכלות העולם המפותח, ומשתקפים במדיניות הריבית של בנק ישראל ובתשואות בהן נסחרות האג”ח הממשלתיות. למרות זאת, בנק ישראל כבר חושש מהשפעה חזקה יותר של ההאטה בעולם על המתרחש בארץ. לכן, למרות שרבים הופתעו מכך, הוא החליט החודש להוריד את הריבית ברבע אחוז נוסף.

על פניו, כל הורדת ריבית מצמצמת את פער הריביות בינינו לבין העולם המערבי, ומקטינה את היתרון של האג”ח המקומיות. מצד שני, בעוד בארה”ב ובאירופה החברות באמת זקוקות לריביות כה נמוכות בשביל לחזור לצמיחה, סביר להניח כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית במשק לרמה אפסית כמו שהייתה בישראל ב- 2008 וכמו זו שאנו רואים מעבר לים. צריך גם לזכור כי מחירי הדיור, שהיו המנוע העיקרי שדחף את האינפלציה למעלה בשנים האחרונות, עדיין לא מתמתנים בצורה משמעותית, אם בכלל, והנגיד לא ירצה להמשיך לתדלק את שוק המשכנתאות על ידי חזרה לסביבת ריבית נמוכה מידי. לכן, למרות שאני סבור כי יש חשיבות רבה לפיזור נכסים גלובאלי, לדעתי האג”ח הישראליות עדיין אטרקטיביות בהשוואה לחלק נכבד מחלופות ההשקעה בחו”ל.

בניגוד לאפיק האג”ח הממשלתי, בתחום המנייתי התמונה מורכבת יותר. מצד אחד, שוק המניות הישראלי חווה ירידות מחירים דרמטיות ב- 2011, בעוד השוק האמריקני סיים את השנה באותה נקודה בה פתח אותה. זה לא מחייב שהשוק הישראלי זול יותר, אבל לדעתי חלק מהמניות בהחלט ירדו למחירים נמוכים מדי. מצד שני, החברות הישראליות יצטרכו להתרגל להאטה בשנה הקרובה, בעוד חברות אמריקניות רבות נערכו לכך בשנים האחרונות, והרחיבו את פעילותן לחלקים נוספים על פני הגלובוס. להערכתי לחברות הגלובאליות האלו יהיה יתרון במידה שההתאוששות הכלכלית בעולם המערבי תתעכב.

את 2011 צלחו החברות הישראליות בצורה יפה, אולם בחודשים האחרונים אנו עדים למגמת האטה במשק. הבעיה היא, שבניגוד לחברות רבות בעולם שהתייעלו וצברו כמויות גדולות של מזומנים, המשבר בארץ ב- 2008 היה קצר בלבד, וחברות רבות לא נערכו להאטה הנוכחית. אותן חברות שהרשו לעצמן להתמנף בחובות תחת ההנחה שיראו גידול עתידי בהכנסות, עלולות למצוא את עצמן בבעיה בשנה הקרובה. הן יזדקקו לגיוס חוב נוסף בשביל לעמוד בהתחייבויותיהן למשקיעים, משימה שתהיה מורכבת, במיוחד כאשר האג”ח של חלק מהן נסחרות בתשואות גבוהות.

נקודה נוספת שצריך לקחת בחשבון כשבוחנים את שוק האג”ח הקונצרני, היא מרווח התשואה הנוכחי בין האג”ח השונות לאג”ח הממשלתיות המקבילות. כידוע, המרווח הזה מייצג את פרמיית הסיכון הנוספת שהמשקיעים סבורים שיש לתת לאג”ח הקונצרניות מעל הסיכון של האג”ח הממשלתיות.

היות והשוק הקונצרני בארץ הוא בעל ממדים קטנים וסחירות נמוכה יחסית, מרווח התשואה הזה רגיש מאוד להתפתחויות הכלכליות בארץ ובעולם. כשיש הודעות מעודדות, המשקיעים רצים לאפיק הקונצרני ומרווח התשואה מעל האג”ח הממשלתיות מצטמצם, והודעות שליליות שבות ומגדילות אותו. לדוגמא, בשמונת החודשים הראשונים של 2011, מרווח התשואה בין אגרות החוב הנכללות במדד התל-בונד 20 לבין האג”ח הממשלתיות המקבילות נע בין אחוז לשני אחוזים, שיעור נמוך מידי, שאותת כי הגיעה השעה לצאת מהאפיק הקונצרני. מאוחר יותר, בסביבות אוגוסט 2011, כשהמשקיעים התחילו לחשוש מהתחממות הגזרה המזרח תיכונית ומכך שההאטה מאירופה תגיע גם לכאן, המרווחים נפתחו מחדש, והגיעו למעל שניים וחצי ועד שלושה אחוזים.

לסיכום:

פתיחה חיובית מאוד של שנת 2012  ,להערכתי רוב הקופות הכלליות יעשו תשואה של בין 2.5%-3% אבל עדיין ישנם איומים בעיקר גיאופוליטיים שימשיכו להעיב על הכלכלה בשנת 2012. צריך לקחת בחשבון את כל הנושא האירני שהשנה עושה רושם תהיה שנת הכרעה בעניין. וכמובן הכלכלה הישראלית תמשיך להיגרר ולהגיב למה שקורה מעבר לים .

המלצות:

תיקי השקעות ופוליסות פיננסיות- מומלץ , לעשות חלוקה של עד – 15% מניות בארץ 5% בחו”ל.

שאר הכסף באפיקי האג”ח בחלוקה שווה בין האפיק הצמוד והשקלי.

קופות גמל/השתלמות- אני ממליץ כי אותם אלו שספגו ירידות במסלולים הכלליים (עד 30% מניות) ימתינו בסבלנות לתיקונים.

בני 60+  מומלץ להיות באפיקים של עד 10% במניות ,או לחילופין אג”ח בלבד.

בני 55+ מומלץ להיות באפיקים של עד 20% במניות ,או לחילופין עד 10% בלבד.

בני 30-55 מומלץ להיות במסלול הכללי של עד 30% במניות.

קופות מאוגחות:

קופות 90/10:

קופות צמיחה: 

קופות כלליות:

קופות גמישות:

מלכה דוד- מנכ”ל
שיא המילניום פתרונות כלכליים

* אין במידע לעיל כדי להוות תחליף לייעוץ/שיווק פנסיוני על ידי יועץ/ משווק פנסיוני בעל רישיון ע”פ חוק, אשר מתחשב בנתונים ובצרכים מיוחדים של כל אדם. כמו כן אין במידע על תשואות שהושגו בעבר כדי להצביע על תשואות שתושגנה בעתיד.