לקוחות יקרים!
בימים אלה אנו מסיימים עשור גדוש שינויים ותהפוכות בשוק הפנסיוני בישראל. נראה כי בעשור זה חווה השוק הפנסיוני יותר שינויים ותהפוכות מכל העשורים הקודמים גם יחד.
לקראת העשור הקרוב, הבא עלינו לטובה, החלטתי לפרוס בפניכם את עיקרי השינויים והתהפוכות שחווינו בעשור זה, בתקווה כי העשור הבא יהיה מעט שקט ורגוע יותר.
עד שנת 1999 השוק הפנסיוני בישראל אופיין בפרצות מס רבות, בחסמים רבים, בהיעדר תחרות ובסרבול מיותר.
החל משנת 2000 אנו עדים לתהליך מתמשך של שינויים ותיקונים הנעשים על ידי אגף שוק ההון ורשות המסים שמטרתם ביטול פרצות המס, הסרת חסמים, הגדלת התחרות ופישוט השוק, כל זאת תוך הטיית החיסכון הפנסיוני לאפיק הקצבתי עד כדי ביטול האפיק ההוני.
התוצאה של כל אלה הנה שכיום החסכון הפנסיוני מופנה לאפיק הקצבתי בלבד, השוק הפך לתחרותי ולאטרקטיבי יותר והוא מספק מענה טוב יותר לצרכים הרבים והמורכבים של ציבור החוסכים, גם אם לא כל המלאכה הושלמה.
בשנת 2000 נכנס לתוקף תיקון שקבע כי כספים המופרשים לקופות לקצבה ממועד זה ואילך יימשכו כקצבה בלבד וכי משיכתם בסכום הוני חד פעמי תמוסה בקנס של 35%. עוד קבע התיקון כי מי שניצל במועד הפרישה מענק פטור ממס ובחר בהסדר של רצף קצבה על חלק המענק החייב במס, לא יוכלו להתחרט לאחר מכן מבחירה זו וליהנות מפטור נוסף במועד החרטה (שהרי מי שבחר בהסדר הנ”ל עד למועד זה היה רשאי לאחר עשר שנים להתחרט מבחירתו זו ולקבל פטור מלא נוסף מעבר לפטור שנתקבל במועד הפרישה). לסיום, המחוקק קבע לראשונה תקרה מרבית לשכר שניתן לבטח בקופה לקצבה מבלי שהעובד ימוסה כבר במועד ההפרשה והעמידה על ארבע פעמים השכר הממוצע במשק (תקרה זו עומדת על כנה עד עצם היום הזה). בהקשר זה יצוין כי לחוק נוסף מסלול פטור נוסף המכונה “קצבה מוכרת” שתכליתו מתן פטור ממס לקצבה שמקורה בסכומים שמוסו במועד ההפרשה לקופה לקצבה בשל קביעת תקרה זו.
בשנת 2003 המחוקק הטיל לראשונה מס על רווחים ריאליים שנצברים בקופות הוניות וקרנות השתלמות במסגרת תיקון 132 לפקודה (ועדת רבינוביץ’). מס זה היה קיים מספר שנים אך במהלך שנת 2009, עת הפיכתן של הקופות ההוניות לקופות לקצבה בעקבות תיקון 3 לחוק קופות הגמל, בחר המחוקק לבטל מס זה בשל חוסר מהותיות וכיום לא ממסים יותר את הרווחים שנצברים בקופות הוניות. יצוין כי מס זה שריר וקיים בקרנות השתלמות ופוליסות פרט המתנהלות בחברות הביטוח בישראל (בקרן השתלמות קיים פטור עד לתקרה הקבועה בחוק).
בשנת 2004 בוטל הזיכוי ממס שניתן למרכיב החיסכון בפוליסות פרט בחברות הביטוח (הזיכוי ניתן מכוח נוהג מקובל בשוק למרות שפוליסת פרט אינה עונה להגדרת קופת גמל), ומאותו מועד ואילך זיכוי ממס ניתן רק למרכיב הריסק למקרה מוות שבפוליסה ולא למרכיב החיסכון שבה. שיעור הזיכוי ממס הנו 25% בלבד. באותה שנה גם בוטל הפטור ממס לפנסיה למי שפרש לפנסיה מוקדמת והגיל המזכה בפטור ממס לפנסיה הועלה בהדרגה ל 67 לגבר ול64 לאישה, או גיל מוקדם יותר כקבוע שחוק גיל פרישה.
בשנת 2005 הופחתה תקרת השכר שניתן לבטח בקופה הונית מבלי שהעובד ימוסה כבר במועד ההפרשה. במקביל, הועלו שיעורי ההפרשה המרביים לכל קופות הגמל בישראל ל 7.5% על חשבון המעביד ול 7% על חשבון העובד. יצוין כי הפרשת המעביד לא.כ.ע כלולה ב 7.5% והנה מוגבלת ל 3.5% מהכנסה חודשית עד ארבע פעמים השכר הממוצע במשק. בהקשר של א.כ.ע בוטלה האבחנה בין סוגי הקצבאות המשתלמות ונקבע כי כל קצבת א.כ.ע תיחשב להכנסה מיגיעה אישית ותמוסה בהתאם.
כללי המשיכה מהקופות ההוניות תוקנו ולגבי שכיר נקבע כי כספים שהופרשו עבורו בקופות הוניות משנת 2004 יימשכו רק בגיל 60. לגבי עצמאי נקבע כי יוכל למשוך כספים שהפריש לקופות הוניות משנת 2005 רק בגיל 60. מתיקון זה ניתן לראות את כוונת האוצר לכוון את החיסכון הפנסיוני לגיל פרישה ולא לאפשר משיכת הכספים שנחסכו במועד מוקדם יותר.
בשנת 2006 נעשתה רפורמה בהטבות המס הניתנות בשל ההפרשות לקופות הגמל ונקבע כי מי שירצה ליהנות מקופה הונית יחויב תחילה להפריש לקופה קיצבתית. אם יעשה כך, יוכל ליהנות מהטבות מס מוגדלות. תיקון זה כוון בעיקר לציבור העצמאים בישראל אך בשנת 2007 הוא הורחב גם לציבור השכירים בישראל לגבי רכיבי השכר שאינם מבוטחים על ידי המעבידים. לאור הפיכתן של הקופות ההוניות לקופות לקצבה במסגרת תיקון 3 לחוק קופות הגמל משנת 2008, הוראה זו הפכה לחסרת משמעות, אך הטבות המס המוגדלות נותרו על כנן עד עצם היום הזה.
בינואר 2008 נכנס לתוקף צו ההרחבה לפנסיית חובה במשק שחל על כמיליון עובדים נוספים שלא היו מבוטחים עד למועד זה בכל הסדר פנסיוני שהוא. הצו חל רק על אותם עובדים שאין להם הסדר פנסיוני מיטיב אחר דהיינו, עובד שחל עליו הסדר פנסיוני מיטיב לא יינזק וההסדר הקיים ימשיך לחול עליו במתכונת הקיימת. לצו חשיבות עליונה בכל הקשור למבנה הפנסיוני בישראל כי הוא מצרף למעגל המבוטחים בפנסיה כמיליון עובדים נוספים שיקבלו קצבה בגיל פרישה מעבר לקצבת הזקנה מהמוסד לביטוח לאומי.
בשנת 2008 קבעה נציבות מס הכנסה תקרה חדשה לסכום מענק הפרישה שניתן לייעד לרצף פיצויים לאחר פרישה מעבודה. רצף פיצויים הנו הסדר מלאכותי לעניין דיני המס בלבד שעיקרו דחיית אירוע המס לגבי מענק הפרישה כולו למועד “נוח” יותר מבחינת העובד דהיינו, למועד בו חבות המס על המענק החייב במס תהא נמוכה יותר (בשל ירידה ברמת ההכנסה שלאחר הפרישה, פריסה קדימה לשנים שלאחר הפרישה, פריסה קדימה לשנים שלאחר הפרישה והפחתת שיעורי המס הקבועה בחוק). עד מועד זה ניתן היה להפקיד בקופת פיצויים אישית כל סכום מענק שהוא ולדחות את אירוע המס למועד “נוח” יותר כאמור. החל מתיקון זה נקבעה תקרה של 100% חבות פיצויים לפי חוק פיצויי פיטורים ועוד תקרה חד פעמית של ארבע פעמים השכר הממוצע במשק לכל שנת עבודה. הנפגעים המרכזיים משינוי המדיניות הנם המנהלים הבכירים שעובדים תקופות קצרות יחסית ומקבלים מענקי פרישה “שמנים”. לאור ההנחיות החדשות סביר להניח כי בגין החלק הארי של מענקים אלה ישולם מס בשיעור המרבי הקבוע בחוק.
בשנת 2008 נכנסה לתוקף רפורמה מקיפה בניוד כספים בין קופות הגמל השונות. הרפורמה ביטלה חסמים שהיו קיימים עד למועד זה ואפשרה מעבר כספים בלתי מוגבל כמעט בין הקופות השונות. זאת ועוד, לראשונה בישראל אפשר המחוקק לשנות ייעוד של כספים אגב הניוד מהאפיק ההוני לאפיק הקצבתי ואפשר גם לאחד ולפצל קופות גמל. רפורמה זו באה להגביר את התחרות בין מנהלי הקופות השונים והשמירה על כל לקוח הפכה לקשה הרבה יותר.
בשנת 2008 נכנס לתוקף תיקון 3 לחוק קופות הגמל. תיקון זה יצר מהפכה של ממש בכל הקשור לחיסכון הפנסיוני בישראל ותוצאתו הנה כי החל משנת 2008 כל החיסכון הפנסיוני, של שכירים ושל עצמאים כאחד, מופנה לאפיק הקצבתי בלבד. בשל כך, נקבע זיכוי ממס אחיד לגבי ההפרשות לכל הקופות והוא הועמד על 35% (ערב התיקון הקופות ההוניות ופוליסות הביטוח השונות נהנו מזיכוי ממס בשיעור 25% בלבד). הדרך להשיג זאת הייתה באמצעות הפיכת כל הקופות ההוניות לקופות קצבה ולאפשר משיכת הכספים שהופקדו בהן משנת 2008 בדרך של קצבה בגיל פרישה (משיכת הכספים תהא לאחר העברתם לקרן פנסיה/לפוליסת ביטוח לקצבה). בנוסף, היוון קצבה יתאפשר בגיל פרישה ובלבד שהקצבה שתיוותר לאחר ההיוון לא תפחת מ 4000 ₪ לחודש.
לאור הוראות החוק כיום, מרבית השכירים לא יכולים להוון כלל קצבה פטורה ממס אפילו שלאחר ההיוון תיוותר להם קצבה העולה על 4000 ₪ לחודש (זאת בשל בחירה במענק פרישה פטור ממס השולל בדרך כלל את הפטור ממס לקצבה). המשמעות הנה כי בוטל לחלוטין המסלול ההוני הפטור ממס שהיה קיים בישראל עד לתיקון זה. אולם, בכוונת האוצר להגדיל באופן הדרגתי את הפטור ממס לקצבה ללא תלות בקבלת מענק פרישה פטור ממס כך שבעתיד עמיתים יוכלו להוון קצבה פטורה ממס עד לתקרה הקבועה בחוק זאת גם אם ניצלו מענק פרישה פטור ממס במועד הפרישה. משמעות תיקון צפוי זה שהמסלול ההוני הפטור ממס יחזור למי שקצבתו לאחר ההיוון לא תפחת מ 4000 ₪ לחודש.
יחד עם תיקון זה נכנסו לתוקף הנחיות חדשות היחס לכספי פיצויים שנותרים בקופות הוניות לאחר פרישה מעבודה (לא חל על פוליסות הוניות שם הכספים מקבלים מעמד של פוליסות פרט) וכן ביחס לכספי פיצויים ותגמולים של עמית שנפטר והעוברים על שם המוטבים בקופות לאחר פטירת המוריש. ההנחיות החדשות קובעות כי משיכת הכספים הנ”ל בסכום הוני חד פעמי, לאחר ששולם בגינם (אם היה צורך בכך), תהא אפשרית עד 31.12.2011 בלבד וכי מי שיותיר כספים אלה לאחר מועד זה יהא רשאי למשכם בדרך של קצבה בלבד. מדובר בשינוי מהותי ביחס לדין שהיה קיים ערב התיקון ולפיו עמיתים או מוטבים היו רשאים להותיר את הכספים בקופה ולמשכם בסכום הוני חד פעמי פטור ממס בכל מועד שהוא. יודגש כי משיכת הכספים עד 31.12.2011 תחייב ניכוי מס בשיעור 15% מהרווחים שנצברו בתקופה זו בלבד.
עוד נקבע בתיקון כי החל משנת 2011 קופות מרכזיות לפיצויים לא תהיינה רשאיות לקלוט הפרשות חדשות עבור העובדים. בשנת 2008 צומצמה אוכלוסיית העובדים לגביה ניתן היה להפריש לקופות מרכזיות לפיצויים ונקבע כי ניתן יהיה לעשות כך רק לגבי עובדים שעבדו אצל המעביד בסוף 2007 וזאת עד לסוף 2010. המשמעות הנה כי החל משנת 2011 כל ההפרשות לפיצויים תעשנה לקופות אישיות על שם העובדים בלבד.
סיכום:
מסקירת התיקונים שנעשו בעשור האחרון ניתן לראות בבירור כי אגף שוק ההון ורשות המסים פעלו באופן עקבי לסגירת ומניעת פרצות מס בשוק הפנסיוני ושהחיסכון הקצבתי הנו האפיק המרכזי והמועדף על ידי המחוקק בישראל. אנו צופים כי תהליך זה ימשך גם בשנים הבאות בצורה של תיקונים נוספים שינסו לפשט את השוק, להגדיל את האטרקטיביות שלו ואת התחרות המצויה בו, כל זאת לטובת ציבור החוסכים בישראל.
מלכה דוד- מנכ”ל
שיא המילניום פתרונות כלכליים
* אין במידע לעיל כדי להוות תחליף לייעוץ/שיווק פנסיוני על ידי יועץ/ משווק פנסיוני בעל רישיון ע”פ חוק, אשר מתחשב בנתונים ובצרכים מיוחדים של כל אדם. כמו כן אין במידע על תשואות שהושגו בעבר כדי להצביע על תשואות שתושגנה בעתיד.