לקוחות יקרים,
חודש פברואר הסתיים והראלי בשוק המניות עדיין ממשיך ,מה שגרם לתשואות הגמל החודש להניב תשואה חיובית בשיעור של כ 0.5% במסלולים הכללים .
הגורם לעליות הנו בעיקר עליות שערים בשוקי המניות בארץ ובעולם ואילו אגרות החוב מייצרות מומנטום שלילי ומעכבות את התשואה הכללית בקופות .
מה הסיבות לראלי בוול סטריט מתחילת השנה?
קודם כל עליות זה תמיד דבר משמח, במיוחד אם אנחנו נהנים מהן. ו-2017 אכן נפתחה בעליות חדות, במיוחד בשוק המניות האמריקני. קודם כל, מהסיבה הפשוטה שהמשקיעים נותנים הרבה מאוד קרדיט לטראמפ. הוא מתכנן השקעה גדולה בתשתיות בארה"ב, הורדת מס החברות, הגדלת המשרות במדינה והטלת מיסים על ייבוא – דברים שיעשו טוב לחברות האמריקניות. בנוסף, חברות רבות, בעיקר מסקטור הטכנולוגיה אבל לא רק, הציגו תוצאות טובות לרבעון הרביעי של 2016 וגם זה מעודד. טראמפ גם מתכנן הקלות רגולטוריות לסקטור הפיננסים, מה ש"הטיס" את מניות הבנקים למעלה. אם זה יצא לפועל, הבנקים יוכלו לשחרר יותר כסף להלוואות, וגם זה חיובי מאוד עבור החברות במדינה.
האם המשקיעים לא אופטימיים יתר על המידה?
על פניו, יש תחושה שהמשקיעים באופוריה. כאילו הכול טוב בעולם – בסין אין כבר בועת נדל"ן ובעיות פיננסיות של חברות, אירופה חזרה לצמיחה תקינה, והחששות מפירוק גוש היורו התאדו. אז זהו שלא, הבעיות האלו לא נעלמו. הן עדיין קיימות ואסור לשכוח אותן. עם זאת, הכלכלה האמריקנית באמת בולטת כרגע לטובה מעל כלכלות אחרות. התמ"ג של ארה"ב צומח יפה, יש אינפלציה בריאה, החברות האמריקניות ממשיכות להיות מובילות עולמיות בתחומן, וזה עוד לפני שהתוכניות של טראמפ יצאו לדרך. העובדה שהדולר נחלש בעולם, גם היא חיובית עבור היצואניות האמריקניות. לכן, האופטימיות של המשקיעים נראית מוצדקת.
אופטימיות זה דבר נחמד, אבל האם מחירי המניות בארה"ב מוצדקים או שהם עלו גבוה מידי?
לדעתי, בחלק מהמגזרים המשקיעים פשוט רתמו את הסוסים הרבה לפני העגלה. דוגמא טובה הן מניות הבנקים בארה"ב, שעלו בצורה חדה בחודשים האחרונים בעקבות הציפייה להקלות רגולטוריות גדולות. הבעיה היא שההקלות האלו לא יגיעו מחר בבוקר, כך שהשיפור ברווחיות הבנקים לא יתרחש מחר בבוקר.. גם לתוכניות האחרות של טראמפ ייקח זמן להבשיל ולתרום לשורה התחתונה של החברות הרלוונטיות. לכן, צריך למתן את האופטימיות ולהעדיף מניות של חברות שנסחרות בתמחור הגיוני גם ללא התרומה העתידית הפוטנציאלית של רפורמות טראמפ, שכנראה לא תגיע כל כך מהר.
שוק הדיור
האם מדד מחירי הדירות השלילי שראינו בינואר מבשר על שינוי מגמה בשוק הדיור?
אחרי כמעט עשור של עליה רציפה במחירי הדירות, ראינו בינואר מדד שלילי. לפי נתוני הלמ"ס, מחירי הדירות שנמכרו בחודשים נובמבר-דצמבר היו נמוכים 1.2% ממחירי הדירות שנמכרו בחודשיים שקדמו להם. זאת לא הפתעה. כל מי שקורא את הנתונים היבשים בתקשורת מבין שמספר העסקאות קטן, המשקיעים רוכשים פחות דירות, ואולי אפילו מנסים למכור דירות שברשותם. עם זאת, מדובר כרגע רק בירידה קלה במחירים, כך שלא בטוח שמדובר בשינוי מגמה. אם גם במדדים הבאים נראה תוצאה דומה, זה יחזק את המסקנה לגבי התקררות בשוק הדיור.
האם באמת יש מספיק גורמים שיכולים להוריד את מחירי הדירות לאורך זמן?
בהחלט כן. בשנה האחרונה ראינו התגברות במאמצים של משרד האוצר למתן את עליית מחירי הדירות. ראשית, ההרחבה של תוכנית ה"מחיר למשתכן", שנותנת לזוגות צעירים אפשרות לרכוש דירות במחירים נוחים יותר. גם העלאות המיסוי השונות, ובראשן הכוונה למסות בעלי דירות המחזיקים יותר משלוש דירות, עושות את שלהן. הבנקים גם הקשיחו את התנאים לקבלת משכנתא והעלו את הריביות, מה שעשוי להקטין את מספר לוקחי המשכנתאות ומקטין את האטרקטיביות למשקיעים בעתיד. כל הגורמים האלו ביחד יכולים לתרום להורדה הדרגתית של המחירים בשוק.
אז מה ממליצים למי שמתלבט: לקנות דירה עכשיו או להמתין להמשך ירידות?
לאף אחד אין כדור בדולח לשאלה הזו, אבל התחושה הכללית היא שמתחיל להסתמן שינוי כיוון בשוק הדיור. גם היזמים והקבלנים כבר מתחילים להודות בכך. אבל, מי שמצפה לירידות מחירים חדות עשוי להתאכזב. ראשית, כי ההיצע פשוט עדיין לא מספיק גדול. כדי להגדיל אותו המדינה חייבת להפשיר יותר קרקעות. כרגע זה לא המצב. בנוסף, בנק ישראל צפוי להשאיר את הריבית נמוכה עוד תקופה ארוכה. מה שעשוי לתמוך במחירי הדירות. לכן, אפשר להעריך שנראה התמתנות מסוימת במחירי הדירות, אבל לא ירידה חדה.
מה שקורה באירופה הוא אולי הכי מעניין ומאתגר בתקופה הקרובה
2016 הייתה רוויה באירועים שטלטלו את השווקים – הברקזיט האנגלי, ניצחנו של טראמפ לנשיאות בארה"ב ומשאל העם באיטליה, אבל נראה כי 2017 הולכת להיות לא פחות סוערת, במיוחד באירופה. הבחירות בהולנד, בצרפת, בגרמניה ואולי גם באיטליה, שם סיכויים גבוהים שהממשלה הזמנית לא תחזיק מעמד לאורך זמן. הבחירות מתרחשות על רקע התחזקות הימין הלאומני, הדיון ביחס כלפי המיעוטים והמהגרים, ועליית המתחים בין ארה"ב למדינות האיחוד האירופי, כך שגם השנה הפוליטיקה צפויים לשחק תפקיד מרכזי בקביעת התנהגות השווקים.
ההתרחשות המעניינת בהולנד. הממשלה בהולנד מורכבת מקואליציה שמייצגת את רוב 150 המושבים בפרלמנט. לפי הסקרים האחרונים, מפלגת הימין המתון (41 מושבים) ומפלגת הלייבור (38 מושבים) שמרכיבות את הממשלה הנוכחית, צפויות לאבד לפחות מחצית מכוחן האלקטוראלי, כך שההגמוניה שלהן בשלטון ככל הנראה תסתיים. את מקומן יתפסו מפלגות קיצוניות יותר, ובמיוחד מפלגת הימין הקיצוני בראשותו של חירט וילדרס, אשר מקבלת כרגע בסקרים בין 29 ל-36 מושבים. רוב המפלגות הצהירו כי לא ישבו עם וילדרס בממשלה אחת בשל הצהרותיו הקיצוניות, אולם הירידה בכוחה של מפלגת השלטון הנוכחית (הימין המתון) עשויה בסופו של דבר לאלץ אותה לשלב איתו כוחות.
אחד האלמנטים העיקריים במצע של וילדרס הוא Nexit, בדומה לברקזיט, כלומר יציאה של הולנד מהאיחוד האירופי. בניגוד למצב בבריטניה, הסקרים בהולנד מלמדים על מיעוט בלבד שתומך בעזיבת האיחוד, כך שהסבירות למהלך כזה נמוכה. מצד שני, ההיחלשות של מפלגות השלטון המתונות הנוכחיות מעלה את הסבירות לאי יציבות פוליטית במדינה. למזלה של הולנד, מצבה הכלכלי בריא ביחס למרבית מדינות היורו האחרות – היא צומחת בשיעור של כ-2% בשנה, יש בה אבטלה נמוכה, גירעון תקציבי קטן בלבד ויחס חוב-תוצר מצוין של כ-64%, ולכן התערערות המצב הפוליטי לא צפויה להרע בצורה דרמטית את חוסנה הכלכלי.
בצרפת המצב שונה, ולתוצאות הבחירות צפויות להיות השלכות משמעותיות על התאוששותה הכלכלית בשנים הקרובות. הצמיחה במדינה נמוכה, האבטלה קרובה ל-10%, יש לה גירעון ממשלתי של 3.5% ויחס חוב-תוצר מהגבוהים ביבשת. הכלכלה הצרפתית זקוקה לכן לרפורמות רחבות כדי לעודד את הפעילות הכלכלית ולהגדיל את מספר המשרות במדינה.
כמו בהולנד, גם בצרפת חלה תנודה חדה של קולות לכיוון הימין, כך שמרבית הסיכויים שהנשיא הנוכחי – פרנסואה הולנד הסוציאליסטי, לא יבחר שוב. התחרות המרכזית היא בין המועמד הרפובליקני, פרנסואה פילון, לבין מועמדת החזית הלאומית, מרין לה פן. בעוד פילון מדבר על העברת רפורמות שיתמכו במגזר העסקי יחד עם הפחתת מסים לתמרץ הכלכלה, לה פן, שמייצגת את הימין הקיצוני, מכוונת בעיקר למשאל עם על המשך חברותה של צרפת בגוש היורו (Frexit). כמו טראמפ, לה פן פונה בעיקר אל המעמד הבינוני-נמוך בצרפת, ולכן לא מפתיעה הפופולאריות שצברה. עם זאת, הסקרים האחרונים לא נותנים תשובה חד-משמעית באשר לזהות הנשיא שייבחר, אבל הם מלמדים כי גם אם פילון ינצח במערכה, הוא יתקשה לנהל את המדינה ביעילות, והוא יאלץ להקים ממשלה מאוחדת עם מפלגת הסוציאליסטים ועם מפלגת המרכז החדשה. לשתיהן תוכניות אחרות באשר לעתידה של צרפת. במילים אחרות, לתוצאות הבחירות תהיה השפעה דרמטית על עתידה של צרפת, ובשל מעמדה כאחת המעצמות ביבשת, עשויה להיות לבחירות גם השפעה חזקה על אירופה כולה.
גם בגרמניה צפויה מערכת בחירות מסקרנת שתהיה לה השפעה על עתיד המדינה. מפלגתה של אנג'לה מרקל אמנם נראית חזקה מתמיד, אך ממשלת האיחוד שלה עם מפלגת הסוציאל-דמוקרטים מקשה עליה להוביל את המהלכים שהיא רוצה במלואם. בנוסף, מפלגת הימין "אלטרנטיבה לגרמניה" בראשותה של פרואקה פיטרי צוברת תאוצה מיום ליום ונוגסת בנתח הקולות של מפלגת השלטון. המשמעות היא שגם בגרמניה צפוי להיות פרלמנט מפולג וימני יותר לאחר הבחירות. חוסנה הכלכלי של גרמניה אינו מוטל בספק, אבל הביזור השלטוני הזה יקשה עוד על מרקל לנהל את המדינה ולהוביל את גוש היורו לפי האג'נדה היעילה שלה.
בכך לא הסתיימו האתגרים העומדים בפני אירופה בשנים הקרובות. להזכירכם, מדינות האיחוד צריכות בקרוב להיכנס למשא ומתן עם בריטניה על תנאי עזיבתה את האיחוד. מצד אחד, מנהיגי האיחוד ירצו להעניש את בריטניה ולצמצם את ההטבות שיינתנו לה בעתיד כדי להרחיק מדינות אחרות מללכת בעקבותיה. מצד שני, הכלכלה הבריטית היא אחת מהמרכזיות באירופה, בעיקר צרכנית גדולה של תוצרת גרמנית, ולכן ידיהם של המנהיגים עשויות להיות כבולות בקביעת ההטבות שיילקחו מבריטניה לאחר העזיבה. האירופאים גם יצטרכו להתמודד עם מדיניותו החדשה של טראמפ בנושא מגבלות סחר עם ארה"ב וגם בנוגע לחברות בנאט"ו. במהלך מערכת הבחירות אמר טראמפ כי על חברות נאט"ו להשתתף עם ארצות הברית בנטל הגנתן, בעוד רוב מנהיגי אירופה מצדדים בכך שהאירופאים יהיו אחראים רק לעצמם. החיכוך בין הצדדים עלול להתחמם עוד על רקע יחסי האהדה המסתמנים בין טראמפ לבין נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. טראמפ לא הסתיר את יחסו הסלחני לפלישה של רוסיה לאוקראינה, בעוד מדינות אירופה הטילו סנקציות כלכליות על רוסיה, שחלקן עדיין לא הוסרו.
סיכום
כל הדברים האלו מרמזים כי אי-הוודאות הולכת לעלות מדרגה באירופה בשנה הקרובה. המשמעות היא עליית הסבירות להמשך התאוששות איטי למדי, כך שהבנק המרכזי יצטרך להמשיך לתמוך בכלכלה האירופאית עוד תקופה ממושכת. לכן, לדעתי עדיין מוקדם לשוב להשקעות מהותיות באירופה. כרגע, ההתרכזות יכולה להיות בעיקר להשקעות במדינות החזקות יותר כמו גרמניה, שם המצב הכלכלי טוב, האבטלה נמוכה והאינפלציה כבר קרובה ליעד יציבות מחירים, כך שההשפעות הפוליטיות צפויות להיות נמוכות יותר על ההתפתחויות הכלכליות שם בשנים הקרובות.
המלצות
עד גיל 50- מסלול 50 ומטה
מגיל 50 והלאה- מסלול 50-60
מסלול 60 פלוס לא מומלץ
התאמת אפיק ההשקעה בקופות (בד"כ על פי גיל ) :
מלכה דוד- מנכ"ל
שיא המילניום פתרונות כלכליים
* אין במידע לעיל כדי להוות תחליף לייעוץ/שיווק פנסיוני על ידי יועץ/ משווק פנסיוני בעל רישיון ע"פ חוק, אשר מתחשב בנתונים ובצרכים מיוחדים של כל אדם. כמו כן אין במידע על תשואות שהושגו בעבר כדי להצביע על תשואות שתושגנה בעתיד.