סקירה כלכלית פברואר 2011

לקוחות יקרים,

השפעת האירועים במצרים קצת קילקלה לנו את התשואה של החודש. חודש ינואר החל במגמה חיובית ולקראת סוף החודש היה תיקון בעקבות האירועים במצרים. סה"כ התשואה החודשית תהיה חיובית – סביב 0.5%.

לא ניתן להוציא את ישראל מן המזרח התיכון וקשה מאוד להעריך את הסיכון הגיאו-אסטרטגי.

התקופה הנוכחית מספקת לי הזדמנות לנתח ולהבין את יחסי הגומלין המורכבים בין אפיק מנייתי לאפיק האג"ח בתקופה בה עולה חוסר הוודאות בשוק.

למשל: אם ניקח את המשקיע האמריקאי נגלה כי ישנו יחס ישיר בין ירידות במניות ועלייה באג"ח מדינה. חוק הכלים השלובים בכלכלה האמריקאית שריר וקיים: כשמניות יורדות – אג"ח מדינה עולה ולהפך!

מדובר, מבחינת המשקיע, באפיקי השקעה תחליפיים אחד לשני, סוג של תגובה כמעט אוטומטית.

בישראל, התמונה מורכבת יותר. חוק הכלים השלובים בין מניות ואג"ח ממשלתי כמעט ולא קיים ביחס לארה"ב.

המשקיע הישראלי מתייחס למניות כצרה צרורה, ושום סטיסטיקה המוכיחה כדאיות ההחזקה לאורך שנים, לא מוחקת את הטראומה הקולקטיבית ממשבר המניות הבנקאיות בשנות ה-80, דרך מפולת 1994, התפוצצות בועת נאסד"ק ב 2001 וכמובן המפולת הטרייה ב 2008.

אם ננטרל את המשקיעים המוסדיים (קופ"ג, פנסיה, ביטוח וכו'..), המשקיע הפרטי נותר חשדן ביחסו להשקפה על המניות.

ולראייה בתעשיית קרנות הנאמנות – תופסות הקרנות המנייתיות רק כ 8.1% מסה"כ הקרנות, בהשוואה לארה"ב – שאלו תופסות 46.4%. זהו נתון נמוך מאוד ביחס לרוב המוחלט של המדינות המפותחות.

תעשיית קרנות נאמנות "מעורבות" שמשלבות רכיב אג"ח משמעותי כ- 90% עם חשיפה מנייתית מוגבלת בד"כ עד כ 10% מניות, תופסת כ – 32.8% מסך הנכסים בקרנות נאמנות. דפוס השקעה זה מגדיל את המתאם בין אג"ח למניות בישראל.

בימים של עלייה במפלס "הפחד" מוכר הציבור קרנות מעורבות – 90/10  80/20 – והתגובה הזו גורמת לירידות גם באפיק מניות וגם באפיק האג"ח, ממש הפוך לכלכלת ארה"ב. תופעה זו גורמת לחשדנות מצד המשקיע הישראלי משום שבזמן ירידות גם מניות וגם האג"ח מגיבים בצורה שלילית, ואז ישנה נטייה לברוח משוק ההון ולחסל את תיק ההשקעות שלי ולעבור לפקדון כספי – אך זה רק לטווח קצר. משום שרצוי  ללמוד משהו ממשבר 2008 שהציבור מכר "סחורה" בזול, והגופים המוסדיים רכשו "סחורה זולה" והתוצאה לא איחרה לבוא:  עליות מרשימות בקופ"ג, פנסיה והשתלמות בשנת 2009 ו – 2010.

התגובה הרפלקסיבית בישראל לעלייה במפלס הפחד גורמת לירידות שערים, קצרות טווח, במניות ובאג"ח כאחד. תגובה חפוזה כזו הובילה רבים מהמשקיעים הפרטיים להפסדי עתק במהלך 2008.

לכן, אני ממליץ לבחון תהליכים במהלך זמן שך שבועות וחודשים ולא אירועים מקומיים ונקודתיים.

הסבירות למשבר כלכלי דרמטי בישראל הינה אפסית. יש לבחון על ציר זמן את ההשלכות הכלכליות לנעשה במזרח התיכון. לא מוצא סיבה לבצע שינויים דרמטיים בתיק השקעות, רק התאמות במידת הצורך.

למשל:

1. משקל יתר למסלול צמודי מדד. להערכתי המשך לחצים אינפלציונים, והמשך מגמת עלייה

במחירים ובנדל"ן.

1. פיזור לחו"ל. תמיד זה נכון לעשות ובמיוחד לאור האירועים האחרונים.
2. אג"ח בריבית משתנה, המשך מגמת עליית הריבית ע"י הנגיד וחוסר באג"ח בריבית משתנה (גילון) יהווה חוף מבטחים בתקופה של תנודתיות.
3. ניצול של פאניקות ומכירות חפוזות  בעיקר בשוק המניות. לא מומלץ למשקיע הפרטי – אלא להעזר באנשי מקצוע, זה דורש מיומנות גבוהה בבחירת נייר סלקטיבי.

לסיכום:

אני מאמין שעם קצת סבלנות ואופטימיות, נעבור גם את מצרים. לא מומלץ לבצע שינויים דרמטיים בתיקים. המשך מעקב להתפתחויות חדשות במידה ויהיו, ותגובות מתונות על בסיס תהליכים, ולא אירועים נקודתיים.

המלצות:

1. מחזיקי תיקי השקעות ומוצרים פיננסים בחברות הביטוח – מומלץ להקצות עד 10% מניות חו"ל, חשיפה למניות עד 30%, ובאג"ח להקצות משקל יתר לצמודי מדד.

2         קופות גמל/קרנות השתלמות:

• גיל 60 ומעלה – קופות 90/10 לשמרנים או לחילופין קופות צמיחה ליותר ספקולנטיים
• גיל 50-60 – קופות צמיחה לשמרנים או קופות כלליות ליותר ספקולנטיים
• גיל 50 ומטה- קופות כלליות לשמרנים או קופות גמישות ליותר ספקולנטיים.

קופות 90/10:

קופות צמיחה:

קופות כלליות:

קופות גמישות:

מלכה דוד- מנכ"ל
שיא המילניום פתרונות כלכליים

* אין במידע לעיל כדי להוות תחליף לייעוץ/שיווק פנסיוני על ידי יועץ/ משווק פנסיוני בעל רישיון ע"פ חוק, אשר מתחשב בנתונים ובצרכים מיוחדים של כל אדם. כמו כן אין במידע על תשואות שהושגו בעבר כדי להצביע על תשואות שתושגנה בעתיד.