סקירה כלכלית ספטמבר 2012

לקוחות יקרים,

חודש ספטמבר היה עוד חודש חיובי בעיקר באפיק המנייתי , בחודש זה בלבד עלו קופות הגמל בממוצע של 2% . חודש ספטמבר סוגר רבעון מאוד חיובי בענף. התשואה המגולמת לנו בתיקים היא לערך 8%.

הצמיחה ברבעון השני הפתיעה לטובה עם אומדן של 3.2% צמיחה שנתית, ממש כמו בברזיל. אפילו בנק ישראל בהודעת הריבית שלו לחודש ספטמבר התייחס לכך שנראה כי נתוני הצמיחה במשק גבוהים. וייתכן כי נתוני הצמיחה הגבוהים, מנעו את הצורך בהורדת הריבית נוספת.

מדד יולי עלה בהתאם להערכות בשוק. עליית המדד ב-0.1% הושפעה בעיקר מסעיף הנדל”ן שהתייקר ב-1% ותרם כרבע אחוז. למעט סעיף הדיור, נראה כי החולשה בביקושים נמשכת ושסביבת האינפלציה הבסיסית נשארת נמוכה. כך למשל מחירי ההלבשה ירדו ב-9.4%, הריהוט והציוד לבית ירדו ב-0.7% והמזון ללא פירות וירקות ירד ב-0.6%. האינפלציה בשנים עשר החודשים האחרונים מסתכמת ב-1.4%, ובנטרול סעיף הדיור ב-0.5% בלבד. אלא שלמרות המספרים ההיסטוריים המתונים, התחושה בציבור ממשיכה להיות קשה. בשבוע שעבר נפתחו לא מעט מהדורות חדשות בידיעות על ההתייקרויות הצפויות ועל מחירי הדירות שחזרו לטפס.

גם שוק ההון, אינו שותף לתמונת האינפלציה הוורודה משהו. ציפיות האינפלציה הגלומות באיגרות החוב הממשלתיות עלו בטווח הקצר והבינוני, זאת כחלק מהערכה שגל ההתייקרויות קשור בעיקר לרכיבים חד פעמיים. עיקר ההתייקרויות צפוי כתוצאה מהתחזקות הדולר, עליית מחירי הסחורות בעולם בשל בצורת ועליית המע”מ והדלק.

אחד המאפיינים הבולטים של רצף העליות, כולל הנדל”ן, הוא שמדובר במוצרים הכרחיים שככל שהם מתייקרים הם מקטינים את ההכנסה הפנויה ומשאירים פחות כסף לרכישת מוצרים אחרים. בכלכלה קוראים לזה מוצרים עם ביקוש קשיח. העלאת מחיר הדלק למשל, לא תביא לירידה מהותית בצריכת הדלק, בטח לא במדינה ללא תשתית של תחבורה ציבורית כמו בישראל. סעיפי הדיור והדלק מהווים חלק משמעותי מההוצאות הציבור. וההוצאה הזו גדלה מדי שנה. מאז שנת 2007 התייקרו מחירי השכירויות בכ-41% והמחיר עבור דירה חדשה התייקר בכ-60%. מחיר הדלק עלה בכ-43%. המשכורת הממוצעת עלתה באותה תקופה ב-14% בלבד.

השורה התחתונה היא שהמשק צומח אבל ההכנסה הפנויה, אותו הכסף שמניע את הצריכה הפרטית הולך וקטן. בטווח הארוך יש לכך השלכות על היבטים כלכליים וחברתיים רבים. כך למשל, ציבור עם הכנסה פנויה נמוכה יותר, מקטין את ההוצאות, ורוכש פחות. אבל הקטנת הרכישות אינה נעצרת ברמת הלקוח, רווחי החברות יורדים ואלו מפטרות עובדים שנפלטים לשוק ומקטינים עוד את הצריכה. וכך נוצר גלגל. אבל גם מבחינת הממשלה התוצאה יכולה להיות הפוכה לזו המתוכננת. מבחינת הממשלה, ההשלכות הן קיטון נוסף בהכנסות ממיסים עקיפים וישירים וקיצוצים נוספים. ולכן אין ספק שבשנה הבאה, תידרש הממשלה לקיצוצים נוספים.

אבל בעוד המשק והצרכן סובלים, האבסורד הוא שזו דווקא סביבה מצוינת למשקיעי האג”ח. צעדי הממשלה אומנם צפויים למתן את הצמיחה אך הם לא צפויים להביא למיתון. וזו נקודה חשובה. גם בנק ישראל צפוי לתמוך בצעדי הממשלה ולפעול דרך הורדת ריבית נוספת במהלך שנת 2012, זאת במיוחד נוכח הפגיעה בכושר הקנייה של הציבור, הממתנת לחצי האינפלציה.

בעולם – נתוני המאקרו בארה”ב ממשיכים להעיד על מגמה מתמשכת ומתונה של שיפור בכלכלה, אך עדיין, המצב הכלכלי הנוכחי אינו משקף את הפוטנציאל המלא של המשק האמריקני.

כלכלת ארה”ב צומחת זה 12 רבעונים ברציפות מאז המשבר הכלכלי. בהשוואה למדינות מפותחות אחרות (כדוגמת חלק ממדינות אירופה), מצבה הכלכלי של ארה”ב משתפר ונראה כי המדיניות הכלכלית הוכיחה עצמה עד כה, כשכלכלת ארה”ב הצליחה להמנע מכניסה למיתון חוזר, ולראיה פורסם לאחרונה כי הכלכלה צמחה בשיעור שנתי של 1.7% ברבעון השני של 2012.

מלבד נתוני הצמיחה, חל קיטון בגירעון הסחר, כאשר הגידול בייצוא הסתכם ב- 6% ברבעון השני, לעומת גידול של 2.9% בלבד בייבוא.

ענף הנדל”ן המקומי הוא שהוביל למשבר הפיננסי העולמי ונראה גם כזה שיתמוך ביציאה ממנו. לאחרונה, ישנם סימנים מעודדים המעידים על שיפור בענף, כמו למשל עליה של 0.5% במדד קייס-שילר בחודש יוני, לעומת החודש המקביל אשתקד.

החוב החיצוני העצום של ארה”ב חצה כידוע את רף ה- 100% מהתוצר, נתון המדאיג מאוד את הממשל האמריקני, המנסה להקטין את החוב תוך הימנעות מגרירת המשק למיתון נוסף. ההוצאה הממשלתית ירדה ב- 0.9% ברבעון השני של 2012, כאשר זהו הרבעון השמיני ברציפות בו ההוצאה הממשלתית פוחתת. למרות זאת החוב החיצוני ממשיך לגדול וצפוי להגיע לגבול העליון סביב חודש דצמבר השנה. המשמעות היא כי הממשל לא יוכל להנפיק חוב נוסף ומכיוון שהוצאות הממשל גדולות מההכנסות, הדבר ידרוש קיצוץ חד ומהיר בהוצאות. לכן הקונגרס יצטרך לאשר מחדש את הגדלת תקרת החוב, על מנת למנוע מצב בו הממשל יפשוט רגל וכדי שהוא יוכל להמשיך לנהל את מדיניותו.

באישור האחרון להגדלת תקרת החוב, התעורר דיון פוליטי נוקב על הדרך בה הממשלה צריכה לנקוט כדי להקטין את חובותיה. לבסוף האישור ניתן רק ברגע האחרון, דבר שפגע בביטחון המשקיעים בשווקים הפיננסים, אך לא גרם לעלייה בתשואה לפדיון של אג”ח ארה”ב. גם הפעם, צפוי הקונגרס לאשר בסופו של דבר את העלאת תקרת החוב.

סיכום

הנתונים הכלכליים של ארה”ב השתפרו במהלך השנתיים האחרונות. הדיון הכלכלי הוחלף מדיון על חששות מכניסה למיתון חוזר לדיון על קצב הצמיחה וקצב הקיטון בשיעור האבטלה. נכון כי שיעור האבטלה ושיעור הצמיחה עדיין רחוקים מרמתם טרום המשבר, אך המגמה היא של שיפור מתון ומתמשך.

משקי הבית מקטינים את חובם וכמו כן המערכת הבנקאית הופכת ליציבה יותר בכל יום שעובר. שינויים אלו מהווים בסיס לצמיחה כלכלית ברת-קיימא ובעלת סיכונים נמוכים יותר לחזרה למשבר. הקטליזאטור להמרצת הצמיחה יהיה שינוי מהותי בשוק הנדל”ן. כיום, אנחנו רואים ניצנים של שינוי ויש המעריכים כי ייתכן והתחתית בשוק הדיור כבר מאחורינו.

המלצות

כרגע לא מומלץ לעשות שינויים דרמטיים בהרכב התיקים . צריך וחשוב שתהיה לנו נגיעה לשוק העולמי , ואפיק ההשקעה שלנו חייב לכלול קצת אפיקים בחו”ל

קופות מאוגחות:

קופות 90/10:

קופות צמיחה:

מלכה דוד- מנכ”ל
שיא המילניום פתרונות כלכליים

* אין במידע לעיל כדי להוות תחליף לייעוץ/שיווק פנסיוני על ידי יועץ/ משווק פנסיוני בעל רישיון ע”פ חוק, אשר מתחשב בנתונים ובצרכים מיוחדים של כל אדם. כמו כן אין במידע על תשואות שהושגו בעבר כדי להצביע על תשואות שתושגנה בעתיד.