סקירה כלכלית מרץ 2013

לקוחות יקרים,

גם חודש מרץ 2013 הסתיים עם תשואה חיובית  של כ 0.5%  בממוצע, את עיקר התרומה קיבלנו מהאפיק המנייתי . מניסיוני רב השנים למדתי כי רוב ציבור המשקיעים מחשיב את אפיק האג”ח (אגרת חוב) כרכיב סולידי בתיקים שלהם , נשאלת השאלה האם ישנם סיכונים באג”ח ,וכיצד בודקים את אותם סיכונים .

הסיכון הראשון הינו ה מח”מ ( משך חיים ממוצע) ככל שהמח”מ מתארך תנודתיות האג”ח עשויה לגדול .

לדוגמא : כאשר ציפיות הריבית במשק ישתנו בצורה כזו שתוביל לעלייה של רבע אחוז במחיר אג”ח שקלית לשנה, מחירה של אג”ח בעלת מח”מ של ארבע שנים תעלה באחוז שלם. אסור לשכוח את זה כשאתם בוחרים אג”ח לתיק שלכם

סיכון הזמן שנאמד באמצעות המח”מ אינו הסיכון היחידי כמובן. כאמור, אחד הסיכונים המרכזיים הוא סיכון האשראי. המדינה או החברה שהנפיקו את האג”ח אמנם הבטיחו לשלם למשקיעים את הריביות לאורך הדרך ולהחזיר את הקרן במועד הפירעון, אולם לא תמיד הדברים מתפתחים כפי שתוכנן מראש.

עד המשבר של 2008, היו שבויים משקיעים רבים בקונספציה כי באג”ח ממשלתיות לא קיים הסיכון הזה. התשלום תמיד יגיע, ובזמן. אולם, הבעיות הפיננסיות של המערכת הבנקאית בקפריסין עשו לנו שוב דז’ה וו ארבע שנים אחורה לתחילת המשבר הכלכלי בעולם, שאז נשברה האכסיומה הזו. ואכן, בשנים האחרונות ראינו מחיקת חוב חלקית של יוון והנפקת אג”ח חדשות של מדינות נוספות עם תשואות גבוהות יותר מאלו של האג”ח הישנות שלהן. מי שהשקיע באג”ח האלו איבד לכן חלק לא מבוטל מכספו.

השאלה היא כיצד מזהים מדינה במצוקה ונמנעים מהשקעה באג”ח שלה? אחד הפרמטרים הפשוטים ביותר לבחינת סיכוייה של מדינה להיקלע לצרות, הוא יחס החוב הלאומי לתוצר המקומי הגולמי שלה. כשהיחס גבוה מידי, המשמעות היא שההכנסות של המדינה לא יספיקו בשביל להחזיר את החובות. אצלנו בארץ המצב טוב יחסית, כשהחוב מהווה רק כ- 70% מתוך התמ”ג, למשל בהשוואה לארה”ב בה החוב בסוף 2012 הגיע לערך גבוה יותר מהתמ”ג. אצל קפריסין, היחס הזה גבה הרבה יותר – הוא זינק ל- 127% ברבעון השלישי של 2012 רק ליוון יחס חוב-תוצר גבוה יותר, כך שהכתובת בהחלט הייתה על הקיר, ומי שהשקיע בקפריסין למעשה שם את כספו על קרן הצבי.

גם באג”ח קונצרניות, סיכון האשראי הוא הסיכון המרכזי. לראיה, בשנים האחרונות ראינו עשרות חברות מקומיות שנקלעו למצוקה פיננסית ומחקו חלק נכבד מהחובות שלהן דרך הסדר חוב. לפי הדוחות של הרבעון השלישי של 2012, לכ- 11% מהחברות הוצמדה הערת עסק חי, שמשמעותה שיש סיכון ממשי להמשך קיום החברה בעתיד, כך שחברות נוספות צפויות להתקשות לעמוד בהחזר חובן למשקיעים בעתיד הקרוב.

בשביל להקטין את הסיכון של ההשקעה,  צריך לבדוק את האיתנות הפיננסית של החברה ואת יכולת החזר החוב שלה, ולוודא שלאג”ח יש בטחונות מתאימים. בנוסף, צריך לדרוש מרווח תשואה מעל האג”ח הממשלתיות המקבילות שמפצה על הסיכון. היום, חלק נכבד  מהאג”ח הקונצרניות בארץ נכשלות בדרישות האלו.

גם בארץ אנו חווים האטה בפעילות והריבית עברה למגמת ירידה בחודשים האחרונים. כל עוד הריביות בעולם לא יעלו, הנגיד יתקשה להצדיק העלאת ריבית במשק, למרות שהיה אולי רוצה בכך בשל העובדה שמחירי הדירות ממשיכים לעלות.  לכן, הריבית ככל הנראה תישאר על קנה או שאפילו תרד במקצת בעתיד. היום, כאשר תשואות האג”ח הממשלתיות המקומיות גבוהות יותר משל חלק נכבד מהאגרות הזרות, המסקנה היא שיש עדיפות מסוימת לאפיק הממשלתי המקומי על פני חו”ל. למעשה, אם תמשך מגמת ירידת הריבית של החודשים האחרונים, אנו עשויים אף לראות רווחי הון בחלק מהאגרות.

באפיק החוב הקונצרני בארץ התמונה שונה. חוסר האטרקטיביות של האג”ח הממשלתיות בעקבות הריביות הנמוכות בעולם, דחפה משקיעים רבים להעלות את הסיכון ולעבור לאג”ח הקונצרניות, מה שהוביל לעליות מחירים מהירות וגדולות מידי. היום, מרווחי התשואה בין מרבית האג”ח הקונצרניות למקבילות הממשלתיות נמצאים באחת הנקודות הנמוכות ביותר בהיסטוריה. צריך לזכור כי עשרות חברות מקומיות עדיין נמצאות במהלך הסדר חוב, וחברות נוספות עשויות להתווסף לרשימה בעתיד לאור המינוף הגבוה שהן לקחו וההאטה במשק. מרווח תשואה נמוך מאחוז וחצי במדדי התל בונד מעל האפיק הממשלתי אינו מספיק לדעתנו בשביל לפצות על הסיכון, ולכן אנחנו הקטנו את החשיפה לשוק הקונצרני בארץ.

תופעת התכווצות המרווחים שאנו רואים בארץ והתשואות הנמוכות של האג”ח הקונצרניות מתרחשת גם בחו”ל. הסיכון אינו רק סיכון האשראי המוכר, אלא גם הסיכון לעליית תשואות שיכולה להתרחש אם יחלו העלאות ריבית. עם זאת, מעבר לים אפשר למצוא אג”ח של חברות בעלות דירוג גבוה יותר, שקיפות גדולה יותר בכל מה שנוגע למיקומנו בקרב הנושים האחרים של החברה, ובעיקר מגוון רחב יותר של חברות ממגזרים שונים. לכן, יש אפשרות למצוא מספר רב יותר של אג”ח מעניינות להשקעה, שמרווח התשואה מעל המקבילות הממשלתיות מספק ביחס לסיכונים הטמונים בהן. קחו בחשבון שהשקעה באג”ח בחו”ל מחייבת התמקצעות מיוחדת בנושא, ולכן דרך יעילה אפשרית להיחשף לתחום היא באמצעות רכישת יחידות מקרן נאמנות המתמחה באפיק.

לסיכום:

תשואות חיוביות , וצמצום המרווחים  באג”חים  בארץ .. גורמות לי להאמין כי דווקא האפיק ה מנייתי מסוגל עדיין להוות מקור לתשואה בשנת 2013 ובשנים הבאות . יש לשים לב כי המעו”ף נמצא ברמות של 1230 שזה בערך הרמה שבה היה לפני 5 שנים .

ולכן מבחינה  פוטנציאל – שוק המניות יותר אטרקטיבי משוק האג”ח . אבל גם יותר תנודתי …

המלצות  :

בני 60+ : מומלץ להיות במסלולים סולידי של עד 10% מניות .

בני 50- 60: מומלץ להיות במסלולים של עד 20% מניות .

בני 25-50: מומלץ להיות במסלולים עד 30% מניות .

תיקי השקעות ופוליסות פיננסיות:
תיק מומלץ:
א. 50% אג”ח ללא מניות , 50% כללי 1 – תיק 85/15.
 ב. 50% אג”ח ללא מניות , 35% כללי 1, 15% מניות חו”ל- תיק 90/10
 ג.כללי 1 – תיק 73/30

 קופות מאוגחות:

קופות 90/10:

קופות צמיחה: 

קופות כלליות:

מלכה דוד- מנכ”ל
שיא המילניום פתרונות כלכליים

* אין במידע לעיל כדי להוות תחליף לייעוץ/שיווק פנסיוני על ידי יועץ/ משווק פנסיוני בעל רישיון ע”פ חוק, אשר מתחשב בנתונים ובצרכים מיוחדים של כל אדם. כמו כן אין במידע על תשואות שהושגו בעבר כדי להצביע על תשואות שתושגנה בעתיד.