לקוחות יקרים,
אנו עדים לתקופת ראלי בשווקים מזה חודשים ארוכים , העליות והשיאים החדשים בשוקי ההון בעולם ממשיכים במלוא המרץ מה שגורם לקופות של כולנו לצמוח גם החודש בתשואה ממוצעת של כ – 1% במסלולים הכללים . לטעמי התשואה המצטברת בשנת 2021 עומדת כבר כ 7% בממוצע .
חודש מאי בשווקים המשיך במגמה החיובית ברוב נכסי החיסכון, כשבלט לטובה מדד המניות ת”א 125 עם עלייה של 3.5% . המשיכו לבלוט לרעה מדדי האג”ח הממשלתיים השקלים, אשר מכבידים עליהם התחממות ציפיות האינפלציה והתאוששות ממשבר הקורונה, אשר גוררת ציפיות גוברות להעלאות ריבית.
הזינוק במחירי הסחורות נמשך – אינדיקציות ששיא הצמיחה מאחורינו לא מנעו ממחירי הסחורות להמשיך לעלות בחודש החולף ומהפקקים בנתיב ההובלה הימית להתארך, תופעות שממשיכות לתמוך בציפיות שההתחממות באינפלציה תימשך. בהקשר הזה סוכנות בלומברג מראה שאחד הכוחות המרכזיים לעליית מחירי הסחורות הם ספקולנטים. ההימור של קרנות הגידור על עליית מחירי סחורות קרוב לרמת שיא של עשור. ספקולציות אינן בהכרח דבר רע, משקיעים עשויים לקנות סחורות מתוך ציפייה שככל שהכלכלה העולמית תתאושש כך הביקוש לסחורות יעלה וירוויחו. אך יש סוג נוסף שלספקולציות, נקרא לו הסוג הבעייתי, והוא שמשקיעים קונים סחורות מתוך ניסיון לרכוב על גל העלייה שלהן או כדי להתגונן מפני תרחיש של אינפלציה מבלי באמת לצפות לצרוך אותן. קניה כזאת יוצרת נבואה שמגשימה את עצמה ואף מתדלקת את עצמה. כיוון שככל שמחירי הסחורות עולים כך האינפלציה ממשיכה להתחמם, המשקיעים משתכנעים שצדקו בתזה שלהם ומנסים להעמיק אותה באמצעות רכישת סחורות נוספת. בסופו של דבר אם הביקוש לא ייפגש עם ההיצע אנו עלולים למצוא את עצמנו עם יותר מדי סחורות, עם יותר מדי שבבים ועם יותר מדי מכולות להובלה ימית .
בנק ישראל קיבל בחודש מאי את החלטתו המוניטרית והחליט להותיר את הריבית במשק ללא שינוי, וזאת למרות ההתאוששות המהירה של הכלכלה. הוא הסביר זאת בין היתר בשיעור האבטלה הרחב (הכולל עובדים בחל”ת) הגבוה, שעומד על 9.6%.
רבים מכם שואלים אותי ובצדק כיצד עליה תלולה באינפלציה יכולה להעיב על שוק ההון ננסה להסביר מדוע :
החשש העיקרי הוא שהאינפלציה תצא משליטה, ולא תישאר בטווח נורמלי של בין 1% ל-3%. מחירי הסחורות עולים על בסיס ציפיות שלא לגמרי ברור מה מקורן. בהתאמה, ישנן עליות גם בחוזים ארוכי טווח באופן שמתדלק גם הוא את האינפלציה. דבר נוסף ומשמעותי הוא, שהדרך המרכזית להילחם באינפלציה היא להעלות ריבית על מנת לספוג את הכסף הרב שהוזרם למערכת הפיננסית. ריבית גבוהה משפיעה גם על שיעורי ההיוון של החברות, ופוגעת בשווי החברות – בעיקר של חברות צמיחה, מה שמהווה איום בייחוד ברמות הגבוהות שבהן שוק המניות נמצא כיום. חשוב להבין שנתוני האינפלציה שאנחנו רואים לאורך הרבעונים האחרונים הם נתונים חסרי תקדים שלא ראינו כמותם בשנים האחרונות.
ולסיכום, האם מדובר להערכתי במגמה זמנית בלבד או בתהליך ממושך וארוך טווח
בנקודה הנוכחית לא באמת אפשר לנבא האם אנחנו הולכים לתקופה ארוכה של עליית מחירים ואינפלציה, או שמדובר בעניין נקודתי שנובע בעיקר מהשלכות משבר הקורונה. בהתבטאויות האחרונות של הפד, ציין הנגיד ג’רום פאוול שמדובר להערכתם במגמה זמנית שנובעת מהשפעות הקורונה, ושבעתיד אנחנו צפויים לחזור למסלול אינפלציה יציב של כ-2%.
סיכום
כרגע אין שום דבר הנראה באופק שעומד לעצור את הקטר האמריקאי בהמשך עליות ושבירת שיאים חדשים בשווקים בארץ ובעולם . זו גם הסיבה שהמלצתי בעינה עומדת לאנשים בגילאי 60 ומעלה עדיין להשקיע במסלול 56-60 . וזאת רק בגלל העיוות שיש מזה זמן רב בשווקים בה המניות דוהרות קדימה והאג”ח תורם תרומה שלילית לתשואה .
בחירת מסלולים של קופות גמל וקרנות השתלמות ממליץ בחום לעבוד על פי מתווה מסלולים על פי גיל.
המלצות:
בני 50 ומטה – במסלול 50 ומטה
בני 50-60- במסלול 50 עד 60 (למעט תכוניות נזילות שנזדקק להם בקרוב)
בני 60 ומעלה – במסלול 60+
אני מזכיר לכולם כי פתחנו ערוץ תקשורת חדש דרך עדכוני וואטס אפ על מנת לקבל עדכונים שוטפים שמרו לכם את המספר באנשי הקשר ושלחו לנו הודעה בקשה להתחבר
מלכה דוד
מתכנן פרישה מוסמך | CFP® Certified Financial Planner
מנכ”ל שיא המילניום פתרונות כלכליים
* אין במידע לעיל כדי להוות תחליף לייעוץ/שיווק פנסיוני על ידי יועץ/ משווק פנסיוני בעל רישיון ע”פ חוק, אשר מתחשב בנתונים ובצרכים מיוחדים של כל אדם. כמו כן אין במידע על תשואות שהושגו בעבר כדי להצביע על תשואות שתושגנה בעתיד.