לקוחות יקרים,
תחילת שנה חדשה עם עליות של כ 0.5% בקופות הגמל במסלולים הכללים .
“אפקט ינואר”, שעליו דווח כבר בשנות הארבעים המוקדמות של המאה הקודמת, אושש במחקרים שונים גם בשנות השבעים והשמונים. הממצאים גילו שבשנים 1974 –1940 ממוצע התשואות בחודש ינואר עמד על 3.5% לעומת תשואה ממוצעת של 0.5% בלבד בחודשים האחרים. האם זוהי תוצאה ישירה של רוח גבית וחדשה הנובעת מכניסתו לתפקיד של נשיא חדש לבית הלבן? טראמפ הוא אולי בעל אישיות בעייתית במקצת, אבל מהעיניים של האזרח האמריקני התוכניות שלו עושות שכל. ראשית, הוא מתכנן השקעה אדירה של מעל טריליון דולר בשיקום התשתיות בארה”ב, שחלק נכבד מהן כבר התיישן ולא תוחזק כראוי לאורך השנים. הוא מתכנן הורדת מס לחברות ופרטיים במטרה לעודד תעסוקה בתוך המדינה ולייצר צמיחה גבוהה יותר במשק. אלו חדשות מצוינות במיוחד עבור החברות האמריקניות הקטנות יותר, כאלו הפועלות בתוך ארה”ב, שייהנו משיפור ברווחיותן אם זה אכן יצא לפועל. טראמפ גם מתכוון להגדיל את ההשקעה בגופי הביטחון, בציוד לחימה ולהקטין את הרגולציה והבירוקרטיה. טראמפ הצהיר גם כי בכוונתו לפתוח מחדש את הסכמי הסחר עם קנדה, מקסיקו ומדינות נוספות בעולם, מה שיכול להשפיע על מחירי המוצרים בארה”ב.
בעולם
אין ספק שאם תוכנותיו של טרמאפ כאמור יצאו לפועל, הן עשויות להיטיב עם הכלכלה האמריקנית וגם לתרום לכלכלה העולמית. הבעיה היא שמדיניות פיסקאלית כמו זו שמתכנן טראמפ, בניגוד למדיניות מוניטארית בה הבנק המרכזי מוריד ריבית או מדפיס כסף, לא רק שמצריכה תכנון מדוקדק, אלא שגם לרוב לוקח זמן עד שרואים את הפירות שלה. התמחור הנוכחי של רבות מהמניות בוול סטריט מגלם שיפור בהכנסות וברווחיות כבר בעתיד הקרוב בעקבות ההטבות של טראמפ. אבל, אם השיפור הזה לא יגיע כבר בדוחות הקרובים, המשקיעים עלולים להתייאש ולהוריד את המניות לרמות מחיר נמוכות יותר, שמשקפות דחייה ביישום התוכניות של טראמפ. לעת עתה, המשקיעים מתעלמים מהבעיות הטמונות בתוכניות של טארמפ ונותנים לו הרבה קרדיט, ואפשר לראות את זה בתמחור הנדיב למדי שמקבלות רבות מהמניות, בעיקר במגזרי התשתיות, הפיננסים והשירותים. כעת, נשאר להמתין ולראות אם טראמפ אכן יבצע את התחייבויותיו, מתי ובאיזה היקף. אם הוא יאכזב, אלו יהיו חדשות פחות טובות עבור שוק המניות האמריקני. מה שבטוח, תקופת הכהונה שלו תהיה מסקרנת ותוססת במיוחד.
יבשת אירופה – ביוני 2016 הצביעו אזרחי בריטניה בעד יציאת המדינה מהאיחוד האירופי וגרמו לטלטלה פוליטית וכלכלית ביבשת. מאז, הפאונד הבריטי חווה ירידה חדה בערכו בעקבות החששות מפגיעה בכלכלה הבריטית. תרזה מיי – ראש ממשלת בריטניה, לא ממש התרגשה מהחששות האלו, ובנאומה האחרון אמרה בצורה חד-משמעית כי היא מעוניינת להחזיר את בריטניה לגדולתה באמצעות היפרדות מוחלטת מאירופה והפיכתה לגלובלית. הגשמת החזון הגלובלי של מיי לא יהיה קל. בית המשפט העליון במדינה הודיע כי כדי להתחיל במו”מ עם נציגי האיחוד יש לאשרו קודם כל בפרלמנט ולא בסיום המו”מ עם האיחוד, כפי שציפתה מיי. הבעיה היא שהמפלגות שתמכו בהיפרדות מהוות כיום מיעוט בפרלמנט. עדיין, סביר להניח שמדובר בסך הכול בדחיית תחילת המו”מ עם נציגי האיחוד, ובסופו של דבר יתקבל האישור הנכסף.
מדבריה של מיי אפשר להבין שבריטניה אינה מחפשת פתרון דומה לזה של נורבגיה או איסלנד, המאפשר להן להשתתף בשוק האירופאי המאוחד, או כמו המודל של שוויץ המבוסס על סל הסכמי הדדיות בין הצדדים. השאיפה של מיי היא להביא את בריטניה לעצמאות, למצב בו היא סוחרת עם כל מדינות העולם, לא רק עם אירופה, ולהפוך את המדינה למרכז פיננסי עולמי אפילו גדול יותר ממה שהוא כרגע. בנאומה היא התמקדה במיוחד בשלוש מדינות: ארה”ב, אוסטרליה והודו. לשמחתה, לחזון הגלובלי שלה שותף גם הנשיא האמריקני החדש. טראמפ כבר התבטא בעבר בעד הברקזיט, ולאחרונה הוא אף נפגש עם תרזה מיי והבטיח שלא לפגוע בהסכמי הסחר עם בריטניה לאחר עזיבת האיחוד. ההתאוששות הכלכלית של בריטניה בשני הרבעונים האחרונים מחזקת את נכונות ההחלטה לעזוב את האיחוד,במיוחד לאור הקיפאון בצמיחה ברוב מדינות האיחוד. התמ”ג צמח ברבעון האחרון ב-0.6% ובקצב שנתי בריטניה צומחת בכ-2%. הצמיחה נתמכת בגידול בצריכה הפרטית והתייצבות של פעילות הייצור ומגזר הבניה. למעשה, בריטניה צמחה יותר מגרמניה, שצמחה רק ב-1.9% בשנה החולפת. הסוגיה שתעמוד על הפרק בשנה הקרובה תהיה האם התוצאות החיוביות של בריטניה והחיבוק שהיא מקבלת מארה”ב ידחפו גם מדינות נוספות לעזוב את האיחוד. מנהיגי איטליה, הולנד ומדינות נוספות שצפויות לעבור בחירות בשנה הקרובה, כבר רמזו שהן חושבות על אפשרות כזו. למרות זאת, להערכתנו המצב הכלכלי הפחות איתן של אותן מדינות לא יאפשר להן ללכת במתווה דומה לזה של בריטניה, כך שאנחנו סבורים שההשפעה של הברקזיט על הכלכלה האירופית ועל יציבות האיחוד תהיה נמוכה יחסית, ולא תייצר טלטלה בשוק בעתיד הקרוב.
בארץ
ענף הנדל”ן המניב בישראל המשיך ליהנות מרוח גבית חזקה גם ב-2016, כאשר החברות המרכזיות בענף ממשיכות לדווח על גידול בשטחי מסחר ומשרדים, אחוזי תפוסה גבוהים ויציבות בדמי השכירות. במבט מלמעלה, אנו למדים, כי הסביבה המאקרו כלכלית תורמות לצמיחת הענף, כאשר האצה בצריכה הפרטית תומכת בביקוש לשטחי מסחר, וצמיחת הפעילות בענף ההיי-טק תומכת בביקוש למשרדים.
סביבת הריבית הנמוכה וזמינות האשראי העסקי מוזילים את עלויות המימון של היזמים, מעודדים פרויקטים חדשים (צד ההיצע) ותומכים בביקוש לשטחי נדל”ן. כמו כן, האינטרס של העיריות לקדם פרויקטים מסחריים מוביל לשותפויות עסקיות ולזירוז תהליכים בירוקראטיים.
בראיה קדימה, אנו למדים שהסביבה המאקרו כלכלית צפויה להמשיך ולתמוך בצמיחת הענף, עם צמיחה פרטית איתנה, שוק עבודה חזק, עלייה מתונה בלבד בעלויות המימון ו”התבגרות” של תעשיית ההיי-טק המקומית. התאמות, שכבר ניכרות בשטח, בין הביקוש להיצע בכל אחד מהמגזרים (מסחרי ומשרדים), צפויות לשמר את יציבות המחירים ושיעורי התפוסה.
במהלך שנת 2016 נוספו למשק כ-100 אלף מועסקים, מרביתם במשרות מלאות ובסקטור העסקי.
התברר כי נתוני סקר כוח האדם של הלמ”ס מהווים אינדיקציה טובה יותר לפעילות הכלכלית השוטפת בהשוואה לנתוני החשבונאות הלאומית.
להערכתי, המומנטום החיובי בשוק העבודה יימשך גם ב-2017, ושיעור האבטלה הממוצע יעמוד על 4.8%, בדומה ל-2016.
סיכום
פתיחת שנה חיובית , שוק המניות בארץ ובעולם נוסק למעלה עם זאת יש בעיה באג”ח עם המח”מ הקצר והבינוני . יש לשקול הגדלה של הרכיב מנייתי בתיקים על מנת להקטין את מרכיבי האג”ח ולהגדיל את הפוטנציאל לתשואה בתיק . יש להגדיל חשיפה למניות חו”ל וצמצום חשיפת מט”ח .
המלצות
התאמת אפיק ההשקעה בקופות (בד”כ על פי גיל ) :
מסלולי גיל 50 ומטה
מסלולי גילאי 50-60
מסלולי 60 ומעלה
מלכה דוד- מנכ”ל
שיא המילניום פתרונות כלכליים
* אין במידע לעיל כדי להוות תחליף לייעוץ/שיווק פנסיוני על ידי יועץ/ משווק פנסיוני בעל רישיון ע”פ חוק, אשר מתחשב בנתונים ובצרכים מיוחדים של כל אדם. כמו כן אין במידע על תשואות שהושגו בעבר כדי להצביע על תשואות שתושגנה בעתיד.