סקירה כלכלית ינואר 2011

לקוחות יקרים,

2011 נפתחת עם מספר נושאים מקרו-כלכליים בוערים, שלכל אחד מהם בוודאי תהיה השפעה על שוק ההון בשנה הקרובה: תוכנית ההרחבה הכמותית בארה"ב והשלכותיה, הצמיחה המהירה מידי של סין ובעיית האינפלציה במדינה, התרחבות המשבר באירופה והעלייה הנמשכת במחירי הסחורות.

הכלכלה האמריקנית חולה, והסיבה היחידה לכך שארה"ב אינה במיתון היא שהממשלה לווה כסף ונותנת אותו לאזרחים בצורת הטבות מיסוי בכדי שיצרכו ויגדילו את הצמיחה. המורפיום הזה עולה אמנם הרבה מאוד כסף, אבל על פניו הוא מצליח לשמור את אמריקה עם הראש מעל המים. יחד עם זאת, הוא לא מצליח לפתור את הבעיות בכל התחומים, למשל מחירי הנדל"ן שממשיכים לצנוח והאבטלה שעדיין נמצאת ברמתה הגבוהה מאז ומעולם. יתרה מכך, ההטבות האלו מקטינות מאוד את תשלומי המיסים ולכן מגדילות בצורה משמעותית את הגירעון האמריקני.

בינואר הקרוב עשוי לפוג המרשם, כאשר יתכנס הקונגרס עם רוב רפובליקני. עד אפריל, ארה"ב תגיע לתקרת החוב המותרת שלה, וכדי שהרפובליקנים יסכימו להעלות אותה, הדמוקרטים יצטרכו להסכים לקיצוצים נרחבים. אם הם אכן יהיו דרסטיים, הצמיחה המלאכותית הזו תיעצר וארה"ב עשויה לשוב למיתון.

גם באירופה התמונה לא ממש ורודה, ומשבר החובות ממשיך להתרחב גם למדינות נוספות. עד עתה רק יוון ואירלנד הזדקקו לסיוע כספי, אך כבר ברבעון הראשון תעמוד קרן הסיוע המיוחדת של האיחוד האירופי במבחן כאשר אג"ח של ממשלות ספרד, פורטוגל ויוון יגיעו לפירעון והן יצטרכו ללוות הרבה אירו נוספים. עד עתה אין הסכם באשר לסיוע שיקבלו המדינות האלו.

נשאלת השאלה האם גרמניה תסכים לסחוב על גבה את המדינות הנכשלות האלו? סביר להניח שלא בכל סכום, ובכל מקרה הן יהיו חייבות להסכים לכל תוכנית הקיצוצים המתוכננת. יכול להיות שגם זה לא יספיק, ומחזיקי האג"ח של המדינות האלו יאלצו להשלים עם הסדר חובות כלשהו שידרשו הגרמנים.

הצלע השלישית במשחק היא סין, הצומחת בשיעורים מהירים מאוד, אך נתקלת בקצב אינפלציה הולך ומתגבר של כמעט 5%, המקשה מאוד על חיי מעמד הפועלים במדינה. למרות שזה נשמע מוזר, הממשל הסיני מעוניין להאט את שיעור הצמיחה באמצעות הידוק האשראי והעלאות ריבית, על מנת להילחם באינפלציה הגואה.

אז מה צפוי לנו ב- 2011?

נראה, כי למרות המורכבות של הכלכלה האמריקנית יש סיכוי טוב שהיא תמשיך להתאושש, אירופה תקצץ תקציבים וסין תצמצם את האשראי ואולי תמשיך בעוד כמה העלאות ריבית מפתיעות. למרות שהתוצאה עשויה להיות פגיעה בצמיחה הגלובלית, ההתאוששות הכלכלית בעולם צפויה להימשך, אם כי בקצב קצת יותר מתון. לכן, אני בהחלט ממשיך לראות אור בהמשך המנהרה בשנה הקרובה, ולהערכתי, גם השנה אנו עשויים להמשיך לראות זרימת כספי השקעה לכיוון שווקי המניות והסחורות כתוצאה מהיעדר אלטרנטיבות סולידיות.

אחרי שנתיים של עליות חדות, מרבית אגרות החוב הממשלתיות נסחרות היום בתשואות נמוכות יחסית. בחודשים האחרונים ראינו אמנם ירידות מחירים מסוימות באפיק האג"ח, אך התמונה בכללותה לא השתנתה והאפיק הסולידי נראה לדעת רבים כלא אטרקטיבי להשקעה. יש בכך מן ההיגיון – אג"ח אינן יכולות לעלות לנצח. אם הן עולות לנקודה גבוהה מהר מידי, בשאר התקופה עד לפדיון הן תהינה חייבות להניב תשואה ממוצעת נמוכה יותר.

למרות הפחד הזה של רבים מפני בועה במחירי האג"ח הממשלתיות, אני דווקא חושב אחרת. ראשית, ההיסטוריה כבר לימדה אותנו כי בועות אינן מתפוצצות כאשר כולם יודעים על קיומן. לכן, גם אילו הייתה בועה באפיק האג"ח, ולדעתי היא אינה קיימת ומייד נסביר את ההצדקה למחירים הגבוהים יחסית, היא לא הייתה מתפוצצת בקולות רעם וצלצולים כמו שהתרחש בבועות אחרות בעבר.

הסתכלות על המצב הכלכלי בארץ ובעיקר מעבר לים, יכולה להסביר את התשואות הנמוכות של האג"ח הממשלתיות ולרמז על הכיוון בו הן ילכו בעתיד. בעוד הרבה מארצות המערב סובלות משיעורי אבטלה גבוהים, דשדוש בצמיחה וחוב גבוה, ישראל הראתה חוסן כלכלי משמעותי. בניגוד להערכות השמרניות שדיברו על שיעור צמיחה נמוך מ- 4% המשק הישראלי דווקא צמח ב- 4.5% בשנה החולפת. גם בנתוני האבטלה ישראל יוצאת דופן לטובה בקרב מדינות העולם המפותח, ורמת האבטלה כאן קרובה לרמתה הנמוכה טרום המשבר.

יחד עם זאת, ברבעון האחרון של 2010 התחלנו לראות סדקים בחזרה לפעילות מלאה. התוצאה הזו הייתה צפויה במידה מסוימת, היות וישראל אינה אי כלכלי מבודד משאר העולם. חלק נכבד מהצמיחה של הכלכלה הישראלית נעוץ בייצוא, והוא נשען במידה רבה על הפעילות הכלכלית ברחבי הגלובוס. כשבעולם יש האטה, היא חייבת בסופו של דבר להגיע גם אלינו.

בנוסף, ההיחלשות של הדולר והאירו פוגעת ברווחיות של היצואנים ומקשה עליהם לצמוח. הפעילות של הנגיד בניסיון לשמור את שער החליפין ברמה קבועה פחות או יותר, נושאת פרי מסוים, אך גם ההצלחה שלו מוגבלת.

התוצאה של ההאטה הזו בהחלט מתבטאת בתוצאות הפעילות של החברות הציבוריות במשק, המציגות אמנם רווחיות יפה, אך לא צומחות בקצב משביע רצון. בהיעדר צמיחה, למרות השאיפה של הנגיד להילחם בבועת הנדל"ן המתהווה כאן, הוא לא יכול להתעלם מההתרחשויות בעולם ולהעלות את הריבית בצורה חדה מידי.

כל עוד הכלכלה לא תחזור לפסי צמיחה מלאה והריבית תישאר ברמה נמוכה יחסית, האג"ח הממשלתיות צפויות להישאר סביב רמת התשואות הנוכחית. יתרה מכך, כל העלאת ריבית נוספת מגדילה את פער הריביות בינינו לבין שאר העולם המערבי, תמשיך למשוך משקיעים לכיוון השקעות בישראל, ותתמוך במחירי האג"ח גם בעתיד. מובן ששינוי בלתי צפוי דוגמת העלאת ריבית מפתיעה בארה"ב עשוי לטרוף את הקלפים ולהוביל לירידת מחירים. אולם, בהתחשב במצב הכלכלי השורר בארה"ב, אני מעריך כי יש סבירות נמוכה יחסית לתרחיש כזה.

באפיק הקונצרני דעתי שונה, ואני ממליץ להקטין את ההחזקה בו. מרווח התשואות בין האג"ח הקונצרניות לאג"ח הממשלתיות המקבילות ממשיך להיות קטן מידי, ולכן כל אירוע או נתון כלכלי שלילי עשויים להרחיב אותו ולהוביל להפסדי הון. בנוסף, האפיק הקונצרני מתאפיין במחזורי מסחר נמוכים למדי, ולכן במקרה הצורך לא בטוח שתמצאו קונה לאג"ח שלכם במחיר סביר.

לסיכום:

שנת 2011 תהיה מאתגרת אני אופטימי כרגע,לאור כל הנתונים המגמה בכללי תהיה חיובית לא ניתן לצפות לתשואות המדהימות שחווינו בשנתיים האחרונות אך בהחלט בתנאי שוק וריבית נמוכה אני עדיין מאמין שאפשר לייצר תשואה חיובית טובה להמשך.

המלצות:

1. מחזיקי תיקי השקעות, ומוצרים פיננסים בחברות הביטוח לעדכן את המסלול ל 70/30 .

צמצום אחזקה באג"ח קונצרני עם דירוגים נמוכים וסחירות נמוכה. ולהתמקד באג"ח מדינה

לטווח בינוני ארוך.

2         קופות גמל/קרנות השתלמות:

• גיל 60 ומעלה – קופות 90/10 לשמרנים או לחילופין קופות צמיחה ליותר ספקולנטיים
• גיל 50-60 – קופות צמיחה לשמרנים או קופות כלליות ליותר ספקולנטיים
• גיל 50 ומטה- קופות כלליות לשמרנים או קופות גמישות ליותר ספקולנטיים.

קופות 90/10:

קופות צמיחה:

קופות כלליות:

קופות גמישות:

מלכה דוד- מנכ"ל
שיא המילניום פתרונות כלכליים

* אין במידע לעיל כדי להוות תחליף לייעוץ/שיווק פנסיוני על ידי יועץ/ משווק פנסיוני בעל רישיון ע"פ חוק, אשר מתחשב בנתונים ובצרכים מיוחדים של כל אדם. כמו כן אין במידע על תשואות שהושגו בעבר כדי להצביע על תשואות שתושגנה בעתיד.