לקוחות יקרים,
חודש יוני הסתיים וקטע רצף של 7 חודשים רצופים של עליות . להערכתי קופות הגמל במסלול הכללי
עשו תשואה שלילית של כ 0.5% – .
למרות ירידות משמעותיות בכל המסלולים בארץ ובחו”ל קופות הגמל שמרו על תשואה נורמאלית בזכות המרכיב הלא סחיר בקופות .
השקעות לא סחירות – אחד היתרונות המאוד גדולים שלנו כמשקיעים פרטיים בקופות גמל הנו המרכיב הלא סחיר (אג”ח בהנפקות ראשוניות , נדל”ן מניב, השקעות בתשתיות לאומיות, הלוואות חוץ בנקאיות ועוד…) היכולת של המנהל שלנו להקטין את הקורלציה לשווקים ע”י השקעות לא סחירות הנה יתרון משמעותי בעיקר בשוק יורד או בשוק שהריבית באג”ח מדינה הוא מאוד נמוך . לנו כמשקיעים פרטיים אין גישה להשקיע בנכסים לא סחירים, או לחילופין חלקנו יכולים אבל הכספים שלנו לא יישארו נזילים .
אירופה
מדוע אנו רואים בשנה האחרונה מעבר של כספים גדולים להשקעה באירופה?
אירופה מתאוששת וזו סיבה לאופטימיות של המשקיעים. התמ”ג באירופה צמח ב-1.6% ב-2016 וצפוי לצמוח בשיעור דומה גם ב-2017, נרשם גידול משמעותי בצריכה הפרטית, שיפור בפעילות החברות וגידול באשראי לעסקים. גם האבטלה ירדה בצורה דרמטית, והחששות להמשך דפלציה פחתו. הבנק המרכזי האירופי צפוי להמשיך את תוכנית רכישות האג”ח שלו, מה שייתן תמיכה נוספת להתאוששות הכלכלית. למרות השיפור, רמת מחירי המניות באירופה עדיין זולה בהשוואה לארה”ב. בנוסף, רווחי החברות האירופאיות עדיין לא חזרו לרמה ההיסטורית שלהן, כך שגם מכאן יכול להגיע אפסייד למניות באירופה. להערכתי, המשך שיפור בקצב הצמיחה וירידה בסיכונים הפוליטיים יתמכו בהמשך העליות במניות ובחיזוק האירו.
מה בכל זאת הסיכונים העומדים בפני הכלכלה האירופית?
השיפור הכלכלי באירופה נראה יציב, אבל יש גם לא מעט סיכונים בדרך. הברקזיט אמנם עבר בשקט יחסי, אבל לפחות כרגע נראה שהמשא ומתן בין מנהיגי האיחוד לבין בריטניה נתקל בקשיים מסוימים. ההפסד של הימין הקיצוני בבחירות בהולנד ובצרפת הוא עניין חיובי עבור הכלכלה האירופית, אבל בשנה הקרובה צפויות מערכות בחירות נוספות. לאור התחזקות הימין הקיצוני, ייתכן שהוא יצליח לנצח לפחות באחת מהמדינות, וזה יכול להוביל לאי-שקט כלכלי-חברתי, שיחלחל לכל היבשת. אסור גם לשכוח את המתיחות שהייתה בין מדינות האיחוד לבין רוסיה על רקע הפלישה שלה לחצי האי קרים. כרגע זה על “אש קטנה”, אבל זה יכול להתחמם בהמשך.
אז באילו מקומות באירופה כדאי לדעתכם להשקיע?
עד שלא נראה ירידה משמעותית באי-הוודאות ושיפור כלכלי לאורך זמן, עדיף להתרכז בהשקעה בחברות אירופאיות גלובאליות. גרמניה לדוגמא היא מנוע הצמיחה העיקרי של אירופה- היא צמחה בשנה האחרונה בשיעור של 1.7%, מבין הגבוהים באירופה ובעולם המערבי בכלל. היקף המסחר בגרמניה עלה, הצריכה הפרטית חזקה והאבטלה נמצאת ברמה הנמוכה ביותר מזה 25 שנים. גם האינפלציה בגרמניה חזרה לטווח תקין של כ-1.6% בשנה. ניצחון של הקאנצלרית הנוכחית – אנג’לה מרקל, בבחירות בספטמבר כפי שמעריכים הסקרים, יתמוך בהמשך הצמיחה והיציבות של הכלכלה והמניות הגרמניות.
בארץ
שוק הנדל”ן -לאחרונה, נראה כי במשרד האוצר העלו הילוך בנוגע לטיפול בשוק הדיור, שהתייקר בצורה דרמטית בשנים האחרונות. התוכנית של האוצר מתבססת על שילוב של הגדלת ההיצע יחד עם ניסיון להוציא את המשקיעים, שמהווים את אחד הגורמים לעליית המחירים יוצאת הדופן שאנו רואים בשוק הנדל”ן בשנים האחרונות. אחד הצעדים המשמעותיים הייתה תוכנית “מחיר למשתכן”, המאפשרת לרוכשי דירה ראשונה לקנות אותה במחיר מופחת ואף לקבל מענקים מהמדינה עבור רכישת הקרקע. למרות הביקורת על התוכנית והקשיים שהתהוו בדרך, היא יצאה לפועל בערים רבות ברחבי הארץ.
צעד נוסף שמנסים להוציא לפועל במשרד האוצר הוא הטלת מס על החזקת מספר גבוה של דירות, מה שמוכר בכינוי “מס דירה שלישית”. הרעיון של כחלון היה להטיל מס על רכישת כל דירה נוספת מעל הדירה השנייה, וכך לעודד משקיעים המחזיקים מספר גבוה של דירות למכור אותן בעתיד הקרוב. זה אמור להגדיל את ההיצע ולגרום לירידת מחירי הדירות. בפועל, התוכנית עדיין לא אושרה ויש עליה ביקורת לא מעטה של רבים מהמומחים, אבל כנראה שהיא בכל זאת עשתה את שלה והובילה לא מעט משקיעים ורוכשי דירות “לשבת על הגדר” ולייצר האטה בשוק הדיור.
עד כמה ההאטה משמעותית? ובכן, לפי דוח שפרסם לאחרונה הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בשנת 2016 חלה בישראל ירידה של 8% במכירת דירות חדשות בהשוואה ל-2015. אם מנכים מתוך המספרים את הדירות שנרכשו תחת תוכנית “מחיר למשתכן”, הירידה מתחזקת. בנוסף, ומה שאולי מחזק את ההערכה לגבי האפקטיביות של תוכנית “מס דירה שלישית”, היא העובדה שמספר הדירות החדשות שנרכשו על ידי משקיעים ירד כמעט במחצית בהשוואה לשנה הקודמת. גם בקרב רוכשי דירה ראשונה נרשמה ירידה חדה.
נראה כי ההאטה בשוק הדיור נמשכת, אולי אף מחריפה, ב-2017. לראיה, מהדוח החודשי האחרון של משרד האוצר עולה כי בחודש מרץ השנה נרכשו 8,800 דירות בלבד, 18% פחות ממספר הדירות שנרכשו במרץ לפני שנה. גם במספר דירות יד-שנייה שנמכרו נרשמה ירידה בשיעור חד. הכלכלן הראשי אף השתמש בסקירה לראשונה במילה “קיפאון” בהתייחסותו למצב בשוק הדיור. הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחזקים את ההאטה בתחום הדיור ומצביעים אף הם על תחילתה של ירידה במחירים. לפי הנתונים, מדד מחירי הדירות ירד ב- 2.9% ברבעון הראשון של השנה בהשוואה לרבעון הראשון של 2016.
אבל הסיבות לשינוי הכיוון בשוק הנדל”ן קשורות לא רק למהלכים הממשלתיים. כנראה, שאחת הסיבות הבסיסיות ליציאת המשקיעים מהשוק, היא העובדה שהמחירים פשוט נהיו גבוהים מידי והופכים את ההשקעה לפחות אטרקטיבית. בתקופה בה שוק ההון נראה יציב ושוק המניות מניב תשואות יפות, משקיעים רבים גם מסיטים כספים לשוק ההון במקום שוק הדיור היקר.
סיבה נוספת שמרחיקה את המשקיעים וגם רוכשי דירות פרטיים משוק הדיור ואינה קשורה למהלכים של משרד האוצר, היא העלייה המשמעותית בריבית על המשכנתאות. למרות שהריבית בארץ נמצאת תקופה ארוכה ברמתה הנמוכה מאז ומעולם, הבנקים כבר החלו בשנתיים האחרונות להעלות בהדרגה את הריבית שהם גובים על המשכנתאות. יכול להיות שהבנקים מעלים את הריבית פשוט כי הם רואים את הביקוש הגבוה ורוצים להרוויח יותר כסף, אבל אולי גם מפני שהם רואים את המחירים הגבוהים בענף ומבינים כי רמת הסיכון עלתה. תהיה הסיבה אשר תהיה, העלאת הריבית על המשכנתאות מצננת את השוק. בחודש אפריל נלקחו 5,800 משכנתאות בלבד, לעומת ממוצע של כ- 7,000 משכנתאות בחודש בשנה האחרונה. גם היקף המשכנתא הממוצע למשפחה ירד מממוצע של 666 אלף שקלים ל-629 אלף שקלים. צריך לזכור כי בארה”ב הריבית כבר החלה לעלות, כך שאפשר להעריך שגם בארץ היא תתחיל לתקן למעלה מתישהו בעתיד, וכשזה יקרה, הריבית על המשכנתאות עשויה להתייקר עוד, וצפויה להקטין את הביקוש בהתאם.
חייבים להודות שההאטה בשוק הדיור עדיין לא חד-משמעית. אבל, אוסף הנתונים שרואים בחודשים האחרונים מרמז ששינוי הכיוון בשוק הדיור מתחיל להתרחש. בחודשים הקרובים נקבל נתונים נוספים שיוכלו לחזק את המסקנה האם מדובר בהתקררות זמנית או במגמה ארוכת טווח, שתוביל לירידה משמעותית יותר במחירי הדירות בארץ. צריך לזכור כי במשרד האוצר ומשרד השיכון ובינוי עדיין לא טיפלו בצורה משמעותית בצד היצע הקרקעות, כך שחוסר ההיצע שהיה בשוק הנדל”ן מול הביקוש לא נפתר. אם באוצר יצליחו לטפל בסוגיה הזו כבר בעתיד הקרוב, זאת תהיה משקולת נוספת שתכביד על הענף, ויכולה להוביל לירידת מחירים נוספת, חדה יותר, בשוק הדיור.
לסיכום
אחד הלהיטים הכי חמים ונפוצים לאחרונה הנו ” השקעות אלטרנטיביות ” כולם מסתובבים סביב ענף אחד ויחיד והוא הנדל” ן בארץ או בחו”ל . אם זה השקעות בנדל”ן מניב , או ב תמ”א 38 , או בהלוואות חוץ בנקאיות , ועוד….
ברצוני לשתף אתכם כי עשרות מפגשים שלי עם חברות כאלו ואני עדיין לא השתכנעתי שהם באמת יודעות לתת לכולנו ערך מוסף אמתי .
ראשית – מאוד קשה לכמת את הסיכון בהשקעות הללו , ברור לי ואני גם מקווה שלכם שתשואה גבוה במיוחד כרוכה בסיכון גבוה במיוחד ולכן נא לא להתפתות במיוחד מאלו שמציגים תמונות ורודות והבטחות לרווחים גבוהים בטוחים ומהירים אבל בעקר תברחו מאלו שיבטיחו כי אין סיכון בהשקעה שהם מציעים לכם .
שנית- כיום כולנו נהנים בדלת האחורית מהשקעות אלטרנטיביות בנדל”ן מניב תמ”א 38 הלוואות ריאליות וכו … בעקיפין דרך הקופות שלנו או דרך הפוליסות הפיננסיות שלנו . אבל בניגוד לחלופה זהו נדבתך אחד מיני רבים אצלנו בתיק וגוף מקצועי עושה זאת בשבילנו וכן יש פיקוח של משרד האוצר על הפעילות הנ”ל .
ולכן אני מעדיף לקחת סיכונים מחושבים עם תשואות גבוהות במיוחד במקום מוכר וטוב ולא במקום שאין לי בו מספיק ידע וניסיון – אנחנו לא מספיק עשירים לצאת להרפתקה הזו
המלצות
עד גיל 50- מסלול 50 ומטה.
גילאי 50-60 -מסלול 50-60.
מעל גיל 60- מסלול 60 פלוס
מלכה דוד- מנכ”ל
שיא המילניום פתרונות כלכליים
* אין במידע לעיל כדי להוות תחליף לייעוץ/שיווק פנסיוני על ידי יועץ/ משווק פנסיוני בעל רישיון ע”פ חוק, אשר מתחשב בנתונים ובצרכים מיוחדים של כל אדם. כמו כן אין במידע על תשואות שהושגו בעבר כדי להצביע על תשואות שתושגנה בעתיד.