סקירה כלכלית אוקטובר 2023

לקוחות יקרים,

חודש אוקטובר מסתיים. חודש נורא בכל כך הרבה היבטים, ופעילות השווקים היא רק ראי של האירועים שמתרחשים סביבנו. הפעילות הפיננסית החודש אופיינה מטבע הדברים בירידות חדות, התוצאות מראות ירידות משמעותיות בכל המסלולים השונים. על פי נתוני הבורסה, מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו באוקטובר בשיעור חד של כ-10% ושל כ-15%, בהתאמה. מדד ת"א בנקים-5 ירד באוקטובר בכ-12%. גם מבחינת השווקים בעולם אוקטובר היה חודש שלילי, עם ירידה ב-S&P500 של 2.17%, הדאו ירד 1.33%, הנאסד"ק ירד החודש ב-2.07%. עם זאת הירידה בקופות הגמל במסלול כללי תהיה כ 2%-3% בהתאמה. ולהערכתי מתחילת השנה התשואה המצטברת בקופות הכלליות תהינה כ +4%.

מלחמת חרבות ברזל שפרצה ביום שבת השחורה, שינתה את הפוקוס של המשקיעים בארץ ובעולם מהאירועים הכלכליים ה"רגילים" להשלכות המלחמה. בישראל, השווקים הפיננסיים הגיבו לאי הוודאות הגבוהה בירידות שערים בשוקי המניות והאג"ח, ובפיחות חד בערכו של השקל אל מול המטבעות המובילים בעולם. השווקים הגלובליים המשיכו להיות מושפעים באופן טבעי מהאירועים הכלכליים השוטפים, אך גם מאירועי המזרח התיכון. את העלויות הכלכליות של המלחמה ניתן לחלק לשלושה ערוצים שונים: העלויות התקציביות, הפגיעה בפעילות הכלכלית וההשפעות האינפלציוניות. לפני שנבחן כל ערוץ בנפרד, נציין רק שבאופן טבעי רמת אי הוודאות עדיין גבוהה מאוד, הן מבחינת משך זמן המלחמה והן מבחינת מספר החזיתות בהן צה"ל נלחם.

את העלויות הכלכליות של המלחמה ניתן לחלק לשלושה ערוצים שונים: העלויות התקציביות, הפגיעה בפעילות הכלכלית וההשפעות האינפלציוניות. לפני שנבחן כל ערוץ בנפרד, נציין רק שבאופן טבעי רמת אי הוודאות עדיין גבוהה מאוד, הן מבחינת משך זמן המלחמה והן מבחינת מספר החזיתות בהן צה"ל נלחם. מבחינה תקציבית, סביר להניח שהמימון לחלק הארי של עלויות המלחמה, מעבר לתמיכה אפשרית של ארה"ב, יגיע מ"קופסאות חוץ תקציביות", שיטת מימון שבה הממשלה יכולה להוציא במקרי חירום כספים, מבלי הצורך לקצץ בתקציבים של משרדים אחרים.

יחד עם זאת, מכיוון ששיטה זו נועדה לאירועים קצרי טווח בלבד, חלק מהוצאות הביטחון ושיקום המשק יבואו מתוך התקציב השוטף. הגידול בהוצאות והפגיעה בפעילות השוטפת של המשק ובהכנסות ממיסים כתוצאה מכך, יביאו ככל הנראה לגידול ניכר בגירעון גם השנה וגם ב-2024. גידול צפוי זה הביא את חברות הדירוג הבינלאומיות להוריד את אופק הדירוג של ישראל ל"שלילי" ולאותת כי החמרה נוספת במלחמה עלולה לגרום להורדה של הדירוג עצמו.

בכל הנוגע לפעילות במשק, נדמה שכבר היום ניתן לומר שההאטה במהלך הרבעון הנוכחי צפויה להיות משמעותית יותר מאשר באירועים הביטחוניים של השנים הקודמות. לא רק שגם בגבול הדרומי וגם בגבול הצפוני הפעילות הכלכלית משותקת לגמרי, אלא שאיום הטילים הוא בכל הארץ, מה שגרם לירידה חדה בצריכה הפרטית מאז תחילת המלחמה.

לבסוף, נדמה שההשפעה של המלחמה על סביבת האינפלציה והריבית בישראל היא המורכבת ביותר. מצד אחד, ההאטה במשק ובביקוש מצד הצרכן מייצרת לחצים לירידות מחירים בלא מעט מוצרים ושירותים. בהתאם, תחזיות האינפלציה של רוב החזאים עודכנו גם הן כלפי מטה בשבועיים האחרונים. השילוב של עדכון תחזיות האינפלציה כלפי מטה ומדד ספטמבר שהפתיע בחולשתו והוביל את האינפלציה לרדת ל-3.8% (עוד לפני תחילת המלחמה), הגבירו את ההערכות לכך שבנק ישראל יפחית את הריבית במשק במהלך החודשים הקרובים.

התפתחויות בעולם

השווקים הפיננסיים בעולם הושפעו במהלך החודש בעיקר מזינוק תשואות ה אג"ח של ממשלת ארה"ב. אם ב-20 בספטמבר תשואת ה אג"ח האמריקאית ל-10 שנים עמדה על 4.35%, הרי שנכון לכתיבת שורות אלו, זו עומדת על 4.94%. עליית התשואות בשוק האג"ח האמריקאי החלה עוד לפני פרוץ המלחמה בישראל על רקע הערכות לכך שהפד יותיר את הריבית ברמה גבוהה למשך זמן ארוך, הערכות שהתחזקו גם בעקבות נאומו של יו"ר הפד ג'רום פאוול שטען שהניצחון על האינפלציה עוד רחוק.

הנתונים השוטפים בארה"ב מראים שהכלכלה האמריקאית עדיין חזקה מאוד כאשר הצמיחה ברבעון השלישי של השנה עמדה על 4.9%, גבוה בהרבה מהציפיות המוקדמות.

לסיכום

תקופות שמאופיינות בחוסר ודאות גבוהה כמו התקופה האחרונה, מעלות סימני שאלה בקרב המשקיעים בנוגע לשינויים הנדרשים בתיק ההשקעות. על מנת לנסות ולפזר ככל שניתן את אי הודאות לפחות בהיבט הפיננסי, נציין פה מספר נקודות שחשוב לזכור כאשר מנהלים השקעות לטווח ארוך:

ראשית, ביצועי העבר בשווקים מלמדים באופן ברור שקבלת החלטות על החסכונות ארוכי הטווח שלנו בתקופות כאלו מובילה בדרך כלל להפסדים ולא לרווחים. ההשפעות הפסיכולוגיות בקרב המשקיעים מתעצמות וחלקם בוחרים להעדיף לצמצם חשיפה בטווח הקצר לשווקים בשל אי הוודאות הגבוהה. במקביל, חסכונות שנועדו לטווח הארוך צפויים להיפגע מעת לעת, מכיוון שלא ניתן לתזמן את השינויים בשווקים, קבלת החלטות וניסיונות לצאת ולהיכנס מהשוק בתקופות קצרות פוגעים בסופו של דבר במשקיעים עצמם. 

שנית, בשנה האחרונה ועל רקע הרפורמה המשפטית, המשקיעים בישראל הקטינו באופן משמעותי את החשיפה שלהם להשקעות בבורסה המקומית והגדילו את אלו שבחו"ל. כיום, כ-70% מהחשיפה של מרבית הגופים המוסדיים בישראל למניות, נעשה מחוץ לישראל ולא בבורסה המקומית. לכן, על אף הירידות החדות בבורסה המקומית, הפגיעה בתיקי ההשקעות מצומצמת יחסית. 

שלישית, מכיוון שגם בשוק המט"ח יש עליות חדות בשער הדולר והאירו, החשיפה הגבוהה לחו"ל מקזזת גם היא חלק מההפסדים דרך עלייה בערך של ההשקעות בחו"ל.

לסיכום, חוסר הוודאות והאפקטים הפסיכולוגיים מהמלחמה הם ברורים, לכן קבלת החלטות השקעה בתקופות כאלו אינה מומלצת. תיקי ההשקעות ובעיקר החסכונות ארוכי הטווח בגמל, השתלמות ופנסיה מאופיינים בפיזור רחב ובגיוון גיאוגרפי וסקטוריאלי. פיזור זה נוצר מלכתחילה על מנת להתמודד עם אירועים שונים בארץ ובעולם, ולמתן את ההשפעות על החסכונות שלנו.

המלצות לשינויים:

גמל /השתלמות:

1. להוסיף למסלולים השונים את מסלול ה s&p500.
2. לבצע בחירה של חלק מהקופות למסלולי חו"ל טהורים.
3. מי שנמצא עדיין במסלולים מאוג"חים ללא מניות או לחילופין עם מעט מניות זה הזמן לשינוי – והגדלת החשיפה.

פוליסות פיננסיות:

1. הראל מגוון שילוב של מסלול חו"ל בהרכב תיק.
2. כלל שילוב מסלול s&p500 בתמהיל הכללי.
3. מנורה שילוב של מסלול מניות חו"ל פאסיבי.
4. פניקס מסלולי בלאק רוק.

בתפילה לימים שקטים

דוד מלכה וצוות המשרד