בשנים האחרונות השיח סביב החיסכון הפנסיוני סובב בעקר סביב דמי הניהול.
אך לטעמי, יש להפעיל שיקולים נוספים וחשובים לא פחות על מנת לקבל את ההחלטות
הנכונות והמקצועיות ביותר.
לצערי השיח המעוות הזה אינו נשאר רק בגזרת קהל הלקוחות שניזון בעקר מהתקשורת,
אלא השיח זלג גם לגופים המוסדיים כמו הבנקים והישירים בחברות הביטוח וכן גם לחלק
מהיועצים הפנסיונים בענף.
אין ספק שהעמלות אשר כולנו משלמים משפיעים באופן ניכר על החיסכון הפנסיוני אך יש לשים לב מתי הזול הופך להיות מסוכן ויקר מאוד! 

לדוגמה, נתקלתי לא אחת ביועצים אשר יעצו ללקוחות להעביר כספי גמל קצבתי (מ- 2008) לתוך קרן פנסיה פעילה בגלל דמי הניהול הנמוכים על אלמנט הצבירה (חשוב לציין כי בשנים האחרונות עקב לחץ רגולטורי במקביל לקמפיין תקשורתי בשלל ערוצי המדיה השונים העלו את המודעות הציבורית בנוגע לחשיבות דמי הניהול, עובדה אשר גרמה לירידה חדה בעמלות בשלל מוצרי הפנסיה השונים).

בואו ונבחן האם הפעולה הנ”ל (העברת צבירות מקופת גמל לקרן פנסיה) הנה נכונה באופן גורף:

1. ההבדל המהותי בין קופת גמל וקרן פנסיה הנה בהגדרת המוטבים / שאירים. בעוד שבקופת הגמל העמית רשאי לבחור מוטב (יהיה אשר יהיה) ואופן קבלת הסכום הנה באופן הוני חד פעמי פטור ממס לחלוטין, כספי נפטר בקרן הפנסיה הפעילה אמורים לשלם קצבת שאירים אשר בהגדרה (אלמן/נה , יתומים עד גיל 21) באופן קצבתי בלבד.
   היות ועיקרון הערבות ההדדית פועלת בקרן הפנסיה הסכומים אשר נצברו בקופה עצמה למעשה נשארים בחזקת הקרן המנהלת היות והם מהווים את העתודות לכיסוי פנסיה השארים בנוסף לביטוח הנרכש  ( ביטוח שנרכש באופן קולקטיבי ע״י העמית בתשלום החודשי). ז״א שיכולים להיות סיטואציות אשר בני המשפחה או השארים יזכו לתקבולים נמוכים בהרבה מערך החיסכון עצמו וכן צריך לזכור שקצבה הנה כמו הכנסה מגיעה אישית והיא חייבת במס שולי (החלק הלא פטור).
2. עוד חשוב שנזכור כי קרן פנסיה לא פעילה באופן אוטומטית מעלה את דמי הניהול מצבירה ל0.5 אחוז וזוהי ברירת מחדל ברוב הקרנות.
   וגם בקרן לא פעילה התשלום בגין מות העמית יהיה באופן  קצבתי בגובה יחסי לצבירה שקיימת בקרן במקום סכום חד פעמי פטור , התשלום יהיה קצבתי לשארים בלבד ( סכום חד פעמי ישולם למוטבים  רק באם אין שאירים לעמית) .
3. האלמנט הנוסף שיש בקרנות הפנסיה ולא קיים בקופות הגמל הוא מנגנון איזון אקטוארי אשר מקנה אישור למנהל הקרן להכניס יד לכיס של כל אחד מהעמיתים בקרן ולקזז מהחיסכון על מנת לאזן את הנכסים אל מול התחייבויות הקרן לכלל העמיתים.
   במילים פשוטות תקנון קרנות הפנסיה מתיר לגבות מאתנו עוד עמלה על פי צורך. כתוצאה מריבית חסרת סיכון מאוד נמוכה בשווקים בשנים האחרונות נוצרה בעיה של חוסר איזון אקטוארית ברוב קרנות הפנסיה הגדולות ועמיתים שילמו אלפי שקלים בשנה בגין הפעלת המנגנון. ריבית נמוכה יצרה גרעון בגלל שהקרנות משתמשות בריבית תחשיבית של 4 אחוז בו בזמן שהריבית על אגח מדינה הנה אפסית.
4. אחרונה ולא פחות חשובה היא גם תשואה הקרן עצמה. בסופו של יום תשואות גבוהות גם אם העמלות לא הכי נמוכות מייצרות רווח ריאלי נטו גדול יותר ללקוח! חשוב שנזכור כי גם לגוף המנהל עצמו יש הוצאות תפעול ובמציאות מורכבת של גלובליזציה והשקעות לא קונבנציונליות על מנת לתת ערך מוסף לעמית בצורה של תשואה עודפת, לנו כלקוחות יש לעיתים כדאיות לשלם עוד טיפה עמלה לגופים שיודעים לייצר לנו ערך מוסף בשורת הרווח.